המצב האכזרי במשבר הקורונה שבו לעיתים על רופאים להחליט את מי לחבר למכונות הנשמה הנמצאות במחסור
מזמן לימוד של כמה סוגיות תלמודיות מרכזיות

האמנם – העקרון של אין דוחין תקף תמיד?

סוגיית המעוברת: המשנה באוהלות, קושיית הגמרא ותירוצה סנהדרין ע"ב (מה בדיוק התירוץ); כיצד מתמודד הירושלמי עם הסוגיה;

מול הכלל הזה אנו רואים לכאורה שכן דוחים: רבים מול יחיד  ירושלמי תרומות ח,ד. ומחלוקת ר"י ור"ל בשבע בן בכרי
תירוצים שונים: רש"י על סנהדרין; רמב"ם יסודי התורה ח, ה; שתי דעות ברמ"א יו"ד קנז, א.

אגדה: האם ניתן להיעזר בסיפורים המקראיים: פיצול המחנות על ידי יעקב? האגדה שהאחים לא הסגירו אח שלהם ליוסף אלא יוסף בחר בשמעון? הסגרת שמשון?

האם בכלל זו הסוגיה הנכונה: דיני הקדימות במשנה הוריות ג, ו-ח;
שו"תים של מכתבי גדולי ישראל על סוגיות קשורות לכך.

עיקרון ה"מאי חזית" שולל את זכותך להציל את חייך במחיר חייו של חברך שדמו אינו "אדום פחות".

מאידך בסיפור שניים שהלכו במדבר הרי שלכאורה לפי שיטת ר"ע חייך קודמים לחיי חברך.
בסוגיה נדון בשלושה תירוצים שונים לפתרון הסתירה כאשר לכל אחד מהם יש נפקא מינה משמעותית

למעבר לסוגיה לחצו כאן

הרבה האריכו בעניין הצלת חיי שעה של שני אנשים כנגד חיי עולם של א', והדבר תלוי בעיקר חידושו של ר' עקיבא במחלוקתו עם בן פטורא, ודנו הפוסקים מה הדין כשהמים הינם של אדם שלישי אם חייב להציל את שניהם בחיי שעה או אחד מהם בחיי עולם.

אך כל זה דווקא כשיכול להציל את שניהם, אך אם יכול להציל רק אחד לכאורה  ודאי יש להעדיף חיי עולם יותר מחיי שעה.

במשנה במסכת הוריות מתוארות קדימויות בהצלת נפשות כמו למשל: האיש קודם לאשה או כהן ללוי וכו'.
בסוגיה זו נדון בשאלת הרלוונטיות שלה לימינו בכלל ולדילמת מכונות ההנשמה בפרט

באג"מ ב' עג ר"ל שאף במקום של חיי שעה כנגד חיי עולם אין רשות לנתק מכשיר הנשמה ואף אם הקדימוהו שלא כדין, כבר זכה במקומו ואין זכות לנתקו.

אמנם כל דבריו שם מתאימים דווקא בבתי חולים פרטיים שכאשר נכנס החולה לבית החולים, שכר לו את מקומו והרי מעתה הוא בעלים עליו. אך בבתי חולים ציבוריים רשאים לקבוע כללי קדימה, וגם אם יטעו ויקדימו אחר שלא כפי תקנותיהם לא זכה בכך, והרי זה כמשתמש במכשיר הנשמה של חבירו. ובא חבירו והוזקק למכשיר זה, שיש לנו לדון אם הדבר נחשב כרציחה בידים או כמניעת הצלה.