להתחברות

בית מדרש סוגיא - המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

דחיית נפש מפני נפש

דחיית נפש מפני נפש

האמנם – העקרון של אין דוחין תקף תמיד?

סוגיית המעוברת: המשנה באוהלות, קושיית הגמרא ותירוצה סנהדרין ע"ב (מה בדיוק התירוץ); כיצד מתמודד הירושלמי עם הסוגיה;

מול הכלל הזה אנו רואים לכאורה שכן דוחים: רבים מול יחיד  ירושלמי תרומות ח,ד. מחלוקת ר"י ור"ל בשבע בן בכרי
תירוצים שונים: רש"י על סנהדרין; רמב"ם יסודי התורה ח, ה; שתי דעות ברמ"א יו"ד קנז, א.

אגדה: האם ניתן להיעזר בסיפורים המקראיים: פיצול המחנות על ידי יעקב? האגדה שהאחים לא הסגירו אח שלהם ליוסף אלא יוסף בחר בשמעון? הסגרת שמשון?

האם בכלל זו הסוגיה הנכונה: דיני הקדימות במשנה הוריות ג, ו-ח;
שו"תים של מכתבי גדולי ישראל על סוגיות קשורות לכך.

<a href="http://lev.sugia.net/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f/?id=1818" target="_blank">חייך קודמים או סומקא דדמך?</a>

חייך קודמים או סומקא דדמך?

עיקרון ה"מאי חזית" שולל את זכותך להציל את חייך במחיר חייו של חברך שדמו אינו "אדום פחות".

מאידך בסיפור שניים שהלכו במדבר הרי שלכאורה לפי שיטת ר"ע חייך קודמים לחיי חברך.
בסוגיה נדון בשלושה תירוצים שונים לפתרון הסתירה כאשר לכל אחד מהם יש נפקא מינה משמעותית

למעבר לסוגיה לחצו כאן

<a href="http://lev.sugia.net/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f/?id=1863" target="_blank">חיי שעה מול חיי עולם</a>

חיי שעה מול חיי עולם

הרבה האריכו בעניין הצלת חיי שעה של שני אנשים כנגד חיי עולם של א', והדבר תלוי בעיקר בחידושו של ר' עקיבא במחלוקתו עם בן פטורא, ודנו הפוסקים מה הדין כשהמים הינם של אדם שלישי אם חייב להציל את שניהם בחיי שעה או אחד מהם בחיי עולם.

אך כל זה דווקא כשיכול להציל את שניהם, אך אם יכול להציל רק אחד לכאורה  ודאי יש להעדיף חיי עולם יותר מחיי שעה.

למעבר לסוגיה לחצו כאן

סדרי קדימה בהצלת נפשות

סדרי קדימה בהצלת נפשות

במשנה במסכת הוריות מתוארות קדימויות בהצלת נפשות כמו למשל: האיש קודם לאשה או כהן ללוי וכו'.
בסוגיה זו נדון בשאלת הרלוונטיות שלה לימינו בכלל ולדילמת מכונות ההנשמה בפרט

סוגיות נוספות

סוגיות נוספות

1. האם יש חזקה במכשירי הנשמה ציבוריים
באג"מ ב' עג ר"ל שאף במקום של חיי שעה כנגד חיי עולם אין רשות לנתק מכשיר הנשמה ואף אם הקדימוהו שלא כדין, כבר זכה במקומו ואין זכות לנתקו.

אמנם כל דבריו שם מתאימים דווקא בבתי חולים פרטיים שכאשר נכנס החולה לבית החולים, שכר לו את מקומו והרי מעתה הוא בעלים עליו. אך בבתי חולים ציבוריים רשאים לקבוע כללי קדימה, וגם אם יטעו ויקדימו אחר שלא כפי תקנותיהם לא זכה בכך, והרי זה כמשתמש במכשיר הנשמה של חבירו. ובא חבירו והוזקק למכשיר זה, שיש לנו לדון אם הדבר נחשב כרציחה בידים או כמניעת הצלה.

2. ניתוק ממכשירי הנשמה: רצח ?

שאלת מפתח עם משמעות מעשית רבה הינה היחס לניתוק מכשירי הנשמה מחולה הזקוק להם. האם מדובר ברצח ? בגרמא?

יש לציין שהכרעה בשאלה זו יש לה משמעות לקולא ולחומרא, כי אם נאמר שאסור לנתק מכשיר הנשמה, יתכן שהדבר יגרום שמתחילה שעלינו לדון את השאלה כאילו באו כל החולים לפנינו באותה שעה, ונתחייב לשמור את המכשיר לזה שדיני הקדימה שלו עדיפים על של חבירו.

מקורות:
האם לדמות הדבר למצמצם כעין "כבש עליו לתוך המים" (סנהדרין עו:) או לדמות זאת לחוטף מים מיד חבירו ומת בצמא.

ויש לדון אם לדמות זאת לכבש עליו לתוך המים, שהוא גורם לו את המוות ע"י שמונע ממנו את אפשרות החיים, ובמקרה דידן אפשר שאינו אלא מסלק ממנו את ההצלה.

וישנו חילוק בין חוטף מים למקרה דידן, כי בחוטף מים אין המוות מתחיל מיד, ובסנהדרין עז. משמע שכפתו בביתא דשישא אם ההבל מתחיל מייד ה"ז מצמצם וחייב.

ועי' תוס' סנהדרין שם ד"ה כפתו, שכפתו ומת ברעב חשוב שהרעב כבר נמצא ומתחזק והולך, ויש לדון אם לדמות חוסר חמצן למחסור במזון, או שנחשיב מחסור בחמצן כמו שהמוות כבר נמצא עכשיו.

sources

המצב האכזרי במשבר הקורונה שבו לעיתים על רופאים להחליט את מי לחבר למכונות הנשמה הנמצאות במחסור מזמן לימוד של כמה סוגיות תלמודיות מרכזיות

  • =====================

למקרים רלוונטיים לחצו כאן

  • עורך

    הקדמה הקדמה (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    המצב האכזרי במשבר הקורונה שבו לעיתים על רופאים להחליט את מי לחבר למכונות הנשמה הנמצאות במחסור מזמן לימוד של כמה… המצב האכזרי במשבר הקורונה שבו לעיתים על רופאים להחליט את מי לחבר למכונות הנשמה הנמצאות במחסור מזמן לימוד של כמה סוגיות תלמודיות מרכזיות
    למקרים רלוונטיים לחצו כאן
    (צפיה בדעה במקור)
  • אודי ליאון

    הסוגיות עצמן הסוגיות עצמן (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    האמנם - העקרון של אין דוחין תקף תמיד? סוגיית המעוברת: המשנה באוהלות, קושיית הגמרא ותירוצה סנהדרין ע"ב (מה בדיוק התירוץ); כיצד… האמנם - העקרון של אין דוחין תקף תמיד? סוגיית המעוברת: המשנה באוהלות, קושיית הגמרא ותירוצה סנהדרין ע"ב (מה בדיוק התירוץ); כיצד מתמודד הירושלמי עם הסוגיה; מול הכלל הזה אנו רואים לכאורה שכן דוחים: רבים מול יחיד  ירושלמי תרומות ח,ד. ומחלוקת ר"י ור"ל בשבע בן בכרי תירוצים שונים: רש"י על סנהדרין; רמב"ם יסודי התורה ח, ה; שתי דעות ברמ"א יו"ד קנז, א. אגדה: האם ניתן להיעזר בסיפורים המקראיים: פיצול המחנות על ידי יעקב? האגדה שהאחים לא הסגירו אח שלהם ליוסף אלא יוסף בחר בשמעון? הסגרת שמשון? האם בכלל זו הסוגיה הנכונה: דיני הקדימות במשנה הוריות ג, ו-ח; שו"תים של מכתבי גדולי ישראל על סוגיות קשורות לכך. (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    עיקרון ה"מאי חזית" שולל את זכותך להציל את חייך במחיר חייו של חברך שדמו אינו "אדום פחות". מאידך בסיפור שניים… עיקרון ה"מאי חזית" שולל את זכותך להציל את חייך במחיר חייו של חברך שדמו אינו "אדום פחות". מאידך בסיפור שניים שהלכו במדבר הרי שלכאורה לפי שיטת ר"ע חייך קודמים לחיי חברך. בסוגיה נדון בשלושה תירוצים שונים לפתרון הסתירה כאשר לכל אחד מהם יש נפקא מינה משמעותית למעבר לסוגיה לחצו כאן (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    הרבה האריכו בעניין הצלת חיי שעה של שני אנשים כנגד חיי עולם של א', והדבר תלוי בעיקר חידושו של ר'… הרבה האריכו בעניין הצלת חיי שעה של שני אנשים כנגד חיי עולם של א', והדבר תלוי בעיקר חידושו של ר' עקיבא במחלוקתו עם בן פטורא, ודנו הפוסקים מה הדין כשהמים הינם של אדם שלישי אם חייב להציל את שניהם בחיי שעה או אחד מהם בחיי עולם. אך כל זה דווקא כשיכול להציל את שניהם, אך אם יכול להציל רק אחד לכאורה  ודאי יש להעדיף חיי עולם יותר מחיי שעה.
    למעבר לסוגיה לחצו כאן
    (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    במשנה במסכת הוריות מתוארות קדימויות בהצלת נפשות כמו למשל: האיש קודם לאשה או כהן ללוי וכו'. בסוגיה זו נדון בשאלת… במשנה במסכת הוריות מתוארות קדימויות בהצלת נפשות כמו למשל: האיש קודם לאשה או כהן ללוי וכו'. בסוגיה זו נדון בשאלת הרלוונטיות שלה לימינו בכלל ולדילמת מכונות ההנשמה בפרט (צפיה בדעה במקור)
  • עורך

    באג"מ ב' עג ר"ל שאף במקום של חיי שעה כנגד חיי עולם אין רשות לנתק מכשיר הנשמה ואף אם הקדימוהו… באג"מ ב' עג ר"ל שאף במקום של חיי שעה כנגד חיי עולם אין רשות לנתק מכשיר הנשמה ואף אם הקדימוהו שלא כדין, כבר זכה במקומו ואין זכות לנתקו. אמנם כל דבריו שם מתאימים דווקא בבתי חולים פרטיים שכאשר נכנס החולה לבית החולים, שכר לו את מקומו והרי מעתה הוא בעלים עליו. אך בבתי חולים ציבוריים רשאים לקבוע כללי קדימה, וגם אם יטעו ויקדימו אחר שלא כפי תקנותיהם לא זכה בכך, והרי זה כמשתמש במכשיר הנשמה של חבירו. ובא חבירו והוזקק למכשיר זה, שיש לנו לדון אם הדבר נחשב כרציחה בידים או כמניעת הצלה. (צפיה בדעה במקור)