להתחברות

בית מדרש סוגיא - המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

הגיעו יחד ספק וודאי

הגיעו יחד ספק וודאי

אם הגיעו יחד חולה שספק אם חיבורו למכונה יציל אותו ומולו חולה שודאי שינצל:
למרות שהעיקרון הוא שאין דוחים נפש מפני נפש (ולכן אולי אסור היה לרופא להחליט  – למשל על ידי הטלת גורל)
אין מחלוקת בין הפוסקים שחייבים להעדיף את החולה שודאי יתרפא. לא רק מצד העובדה שאין ספק מוציא מדי וודאי, וגם מצד העדפה שעלתה בדיון של  של  חיי עולם מול חיי שעה כאן.

 

מאידך אם הגיע חולה קל שכרגע ניתן לטפל בו בלי הנשמה לעומת חולה קשה שחיבורו עשוי להביא להבראתו (גם אם לא בוודאות) – יש לחבר את החולה הקשה למרות החשש שהחולה הקל עלול להזדקק בהמשך למכונה
(לאור דברי הגרש"ז כאן).

 

לדיון שהתפתח בהמשך לסוגיה זו ראו כאן

הגיע לבד חולה שספק יתרפא

הגיע לבד חולה שספק יתרפא

הגיע חולה שיש ספק אם חיבורו למכונה יועיל מפני שמצבו קשה, אבל בינתיים יש מכונה פנויה.
מאידך ידוע שעוד מעט יגיעו חולים שיזדקקו למכונות – האם לא לחבר את הספק.
הרב שכטר קבע שהיות והחולים מגיעים בזרם בלתי פוסק, נחשב הדבר כאילו הגיעו בבת אחת, ולכן יש להמתין עם החולה המסוכן ולא לחבר אותו, שהרי החולה שיש לו סיכוי להבריא קודם.

הגיעו יחד – זקן מול צעיר

הגיעו יחד – זקן מול צעיר

האם יש מקום להעדפת הצעיר בגלל תועלתו החברתית – רווח שנים רבות יותר של תרומה לקהילה
על פי רשימת הקדימויות של המשנה בהוריות והירושלמי בהוריות

אמנם, האגרות משה סובר שאי אפשר ללכת כיום על פי רשימת הקדימויות הזו, כי קשה להעריך היום תרומה של איש מול אשה לחברה, וכך גם כהן מול לוי.

באשר לצעיר מול זקן, הרב שכטר קבע שאין להעדיף צעיר מול זקן, שהרי הגיל לא הוזכר כפרמטר לעדיפות. ולא עוד אלא יכול להיות שהזקן יוכל לתרום לחברה בשנתיים מה שהצעיר יתרום בעשרים שנה. במצב כזה יש להציל קודם את זה שהגיע קודם, ולא להעדיף את הצעיר דווקא.

חולה שלא ישרוד מחובר למכונה והגיע חולה שישרוד

חולה שלא ישרוד מחובר למכונה והגיע חולה שישרוד

שאלה קשה יותר היא במקרה שחולה שסיכוייו לשרוד מועטים והוא מחובר למכונה, וכעת הגיע חולה שיש לו סיכוי לשרוד, האם יש לנתק את החולה שמחובר, כלומר לעשות DNR לכאורה רק כשמתחילים טיפול חדש? או כבר מעכשיו?
הרב פיינשטיין כותב ע"פ הגמרא שאם מגיעים יחד שני חולים, שאחד ידוע שיחיה חיי שעה (פחות משניים עשר חודש) והשני יבריא (=חיי עולם), יש להציל קודם את זה שיחיה חיי עולם. אבל, אם כבר חיברו את החולה שיוכל לחיות חיי שעה למכונות הנשמה, אסור יהיה לנתק אותו.

מאידך, אפשר לא לתת לו טיפולים מאריכי חיים ובכך יקוצרו בעקיפין חייו והמכונה תתפנה מהר יותר.

לדיון מורחב בסוגיית החולה הנוטה למות ראו כאן.

חולה רגיל מול בעל מוגבלות

חולה רגיל מול בעל מוגבלות

הועדה הציבורית לתעדוף חולים קשים בתקופת הקורונה, קבעה כאן קביעה שנויה במחלוקת.
לדעתה, היות והאופק הרפואי של אנשים בעלי מוגבלות הוא נמוך יותר מאשר אנשים רגילים,
אם מגיעים חולה בעל מוגבלות וחולה רגיל – יש להעדיף את החולה הרגיל על פני בעל המוגבלות.

אולם הרב יובל שרלו קבע על בסיס הדיון בסוגיית נפש מפני נפש (כאן)
כי לא נכון להגדיר את בעלי המוגבלות כנחתים מבחינה רפואית,
ולכן אין לדרג אותם בעדיפות נמוכה יותר.

להרחבה על כך ראו כאן

העדפת צוות רפואי

העדפת צוות רפואי

הרב רימון העלה סברה  שיש להעדיף איש/אשת צוות רפואי על חולה רגיל משתי סיבות:

  • הוא חיוני להמשך הטיפול בשאר החולים ולכן הצלתו תציל חיים רבים אחרים.
  • הוא סיכן את חייו להצלת אחרים ולכן קודם.

השאלה היא האם אין כאן מדרון חלקלק – שכן האם נוכל להשוות רמטכ"ל לאזרח פשוט, או לומר שהוא קריטי יותר לקיומה של המדינה ולכן הוא קודם.

 

ברחבי העולם מערכות הבריאות קורסות בגלל מספר חולי הקורונה הרבים המגיעים למצב קשה.

תודה לאל , בישראל המצב עדיין טוב , אבל גם אנחנו עלולים להגיע למצב הזה ח"ו.

במצב כזה , במידה ויתפתח מחסור במיטות אשפוז – יהיה צורך להחליט את מי להעדיף בחיבור למכונות :
צעירים מול מבוגרים , בעלי סיכוי גבוה יותר לעומת בעלי סיכון נמוך יותר ועוד .

  • =====================

לסוגיות התלמודיות הרלוונטיות לחצו כאן