Login
In order to get your User name and Password
Register here

Synopsis

אסור לעשות שימוש פרטי

אסור לעשות שימוש פרטי

למרות סברת זה נהנה וזה אינו חסר ששייכת כאן, קשה להשתמש בה מפני שיש לה כמה הגבלות:

צריך לוודא שלא חסר לשני כלום, וגם צריך לוודא שהבעלים לא מתנגד, וגם כאשר הוא לא התיר במפורש, עדיין יכולה להיות בעיה.

כמו יש, הרב משה פיינשטיין קבע שיש איסור להעתיק קלטות וכדומה, למרות שהגזל הוא בדבר וירטואלי בלבד.

3
ניתן להתיר שימוש פרטי

ניתן להתיר שימוש פרטי

קיימת סוגיית זה נהנה וזה אינו חסר, וממנה ניתן להבין שהדבר מותר.

ובנוסף זה דבר שאנשים מוחלים עליו. סברה זו שייכת הן ברכוש ממשי, ולכאורה עוד יותר ברכוש וירטואלי, מפני ששם אדם לא גונב דבר ממשי.

לכן נראה שיש להתיר את השימוש.

2
sources

Summary

האם יש בעיה של גזל בהפעלת זום שדורש תשלום?

לדוגמא, האם מותר להשתמש ברשיון משרד של מורה במשרד החינוך (שאין בו הגבלת זמן ופיצ’רים משוכללים נוספים) גם לצרכים שלא שייכים לבית הספר?

התשובה תלויה בכמה סוגיות עקרוניות ורחבות: מצד אחד יש פוסקים שרצו לומר שאין גזל בדבר מופשט, רצו להיתלות בסברה שזה נהנה וזה אינו חסר כדי להקל בזה, וגם שטענו שזה דבר שניתן למחול עליו.

מצד שני, פוסקים רבים (כמו האגרות משה) קבעו שיש גזל גם בדבר מופשט, לא תמיד ניתן לבנות על סברת זה נהנה וזה אינו חסר כי לפעמים הבעלים נחסר וכן בעיות נוספות.

הרב רימון פוסק שכיוון שהשימוש הוא מעבר לשעות פעילות בית הספר ואינו פוגע בלמידה של הכיתה בשום צורה שהיא, ומכיוון שאנשים אינם מקפידים על דבר זה, ולכן מותר להשתמש ללא רשות. ובמציאות כמו של זום גם ממידת חסידות אין צורך להחמיר בזה.

The Edited Issue

  • אפרים שרם

    האם יש בעיה של גזל בהפעלת הזום? לדוגמא האם מותר להשתמש בלינק של מורה של משרד החינוך (שאין בו הגבלת… האם יש בעיה של גזל בהפעלת הזום? לדוגמא האם מותר להשתמש בלינק של מורה של משרד החינוך (שאין בו הגבלת זמן) גם לצרכים שלא שייכים לבית הספר? לכאורה התשובה תלויה בכמה סוגיות עקרוניות ורחבות: האם יש גזל בדבר המופשט (סוגיית זכויות יוצרים בהלכה), סוגיית זה נהנה וזה לא חסר, דבר שרגילים למחול. האם לדעתכם מותר או אסור לעשות את השימוש הזה ביישום הזום? האם עולה בדעתכם נימוקים ו/או מקורות אחרים היכולים להעשיר את הדיון ? (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    גזל בדבר מופשט גזל בדבר מופשט (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    יש מקום לבחון האם במקרה שלפנינו ניתן להתיר את השימוש בזום מכח העיקרון של זה נהנה וזה לא חסר. כלומר,… יש מקום לבחון האם במקרה שלפנינו ניתן להתיר את השימוש בזום מכח העיקרון של זה נהנה וזה לא חסר. כלומר, השימוש בקישור אינו פוגע בחברת הזום, ואם כך מדוע ייאסר עלינו ליהנות מהקישור? הגמרא אומרת ש“זה נהנה וזה לא חסר – פטור”. כלומר, כאשר אדם נהנה מרכוש של חברו אבל חברו איננו מפסיד מכך כלום – פטור הנהנה מלשלם. לפי זה, באופן עקרוני צריך להיות מותר להשתמש בזום של אחר. אולם כדי להישען על עיקרון זה צריך לבדוק שני דברים: (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    לכאורה על פי ההלכה אין בכלל צורך לקבל רשות להשתמש בדברים מופשטים. הרמב"ם והשו"ע פסקו שאין גזל בדבר מופשט כמו… לכאורה על פי ההלכה אין בכלל צורך לקבל רשות להשתמש בדברים מופשטים. הרמב"ם והשו"ע פסקו שאין גזל בדבר מופשט כמו ריח. יש שהבינו מדברים אלו שאין בעלות על דברים מופשטים, וממילא אין צורך ליטול רשות לפני שמשתמשים בהם.   (צפיה בדעה במקור)
  • סתירה
    אפרים שרם

    להלכה, פוסקים רבים אוסרים להשתמש בלא רשות ביצירה של אדם אחר גם כאשר מדובר על יצירה מופשטת. יש פוסקים שאוסרים… להלכה, פוסקים רבים אוסרים להשתמש בלא רשות ביצירה של אדם אחר גם כאשר מדובר על יצירה מופשטת. יש פוסקים שאוסרים זאת מצד איסור גזל, ויש פוסקים שביססו זאת גם על עקרונות נוספים כגון חוקי המדינה ודינא דמלכותא, המעביר על דעת בעל הבית, גניבת דעת או דיני נהנה (אגרות משה). לכן למעשה גם כאשר מדובר על דברים מופשטים אסור לאדם להשתמש בממון חברו ללא רשות. (צפיה בדעה במקור)

Main Sources