להתחברות

בית מדרש סוגיא - המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

אסור לעשות שימוש פרטי

אסור לעשות שימוש פרטי

למרות סברת זה נהנה וזה אינו חסר ששייכת כאן, קשה להשתמש בה מפני שיש לה כמה הגבלות:

צריך לוודא שלא חסר לשני כלום, וגם צריך לוודא שהבעלים לא מתנגד, וגם כאשר הוא לא התיר במפורש, עדיין יכולה להיות בעיה.

כמו יש, הרב משה פיינשטיין קבע שיש איסור להעתיק קלטות וכדומה, למרות שהגזל הוא בדבר וירטואלי בלבד.

2
ניתן להתיר שימוש פרטי

ניתן להתיר שימוש פרטי

קיימת סוגיית זה נהנה וזה אינו חסר, וממנה ניתן להבין שהדבר מותר.

ובנוסף זה דבר שאנשים מוחלים עליו. סברה זו שייכת הן ברכוש ממשי, ולכאורה עוד יותר ברכוש וירטואלי, מפני ששם אדם לא גונב דבר ממשי.

לכן נראה שיש להתיר את השימוש.

1
sources

האם יש בעיה של גזל בהפעלת זום שדורש תשלום?

לדוגמא, האם מותר להשתמש ברשיון משרד של מורה במשרד החינוך (שאין בו הגבלת זמן ופיצ'רים משוכללים נוספים) גם לצרכים שלא שייכים לבית הספר?

התשובה תלויה בכמה סוגיות עקרוניות ורחבות: מצד אחד יש פוסקים שרצו לומר שאין גזל בדבר מופשט, רצו להיתלות בסברה שזה נהנה וזה אינו חסר כדי להקל בזה, וגם שטענו שזה דבר שניתן למחול עליו.

מצד שני, פוסקים רבים (כמו האגרות משה) קבעו שיש גזל גם בדבר מופשט, לא תמיד ניתן לבנות על סברת זה נהנה וזה אינו חסר כי לפעמים הבעלים נחסר וכן בעיות נוספות.

הרב רימון פוסק שכיוון שהשימוש הוא מעבר לשעות פעילות בית הספר ואינו פוגע בלמידה של הכיתה בשום צורה שהיא, ומכיוון שאנשים אינם מקפידים על דבר זה, ולכן מותר להשתמש ללא רשות. ובמציאות כמו של זום גם ממידת חסידות אין צורך להחמיר בזה.

  • אפרים שרם

    האם יש בעיה של גזל בהפעלת הזום? לדוגמא האם מותר להשתמש בלינק של מורה של משרד החינוך (שאין בו הגבלת… האם יש בעיה של גזל בהפעלת הזום? לדוגמא האם מותר להשתמש בלינק של מורה של משרד החינוך (שאין בו הגבלת זמן) גם לצרכים שלא שייכים לבית הספר? לכאורה התשובה תלויה בכמה סוגיות עקרוניות ורחבות: האם יש גזל בדבר המופשט (סוגיית זכויות יוצרים בהלכה), סוגיית זה נהנה וזה לא חסר, דבר שרגילים למחול. האם לדעתכם מותר או אסור לעשות את השימוש הזה ביישום הזום? האם עולה בדעתכם נימוקים ו/או מקורות אחרים היכולים להעשיר את הדיון ? (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    גזל בדבר מופשט גזל בדבר מופשט (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    יש מקום לבחון האם במקרה שלפנינו ניתן להתיר את השימוש בזום מכח העיקרון של זה נהנה וזה לא חסר. כלומר,… יש מקום לבחון האם במקרה שלפנינו ניתן להתיר את השימוש בזום מכח העיקרון של זה נהנה וזה לא חסר. כלומר, השימוש בקישור אינו פוגע בחברת הזום, ואם כך מדוע ייאסר עלינו ליהנות מהקישור? הגמרא אומרת ש“זה נהנה וזה לא חסר – פטור”. כלומר, כאשר אדם נהנה מרכוש של חברו אבל חברו איננו מפסיד מכך כלום – פטור הנהנה מלשלם. לפי זה, באופן עקרוני צריך להיות מותר להשתמש בזום של אחר. אולם כדי להישען על עיקרון זה צריך לבדוק שני דברים: (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    לכאורה על פי ההלכה אין בכלל צורך לקבל רשות להשתמש בדברים מופשטים. הרמב"ם והשו"ע פסקו שאין גזל בדבר מופשט כמו… לכאורה על פי ההלכה אין בכלל צורך לקבל רשות להשתמש בדברים מופשטים. הרמב"ם והשו"ע פסקו שאין גזל בדבר מופשט כמו ריח. יש שהבינו מדברים אלו שאין בעלות על דברים מופשטים, וממילא אין צורך ליטול רשות לפני שמשתמשים בהם.   (צפיה בדעה במקור)
  • סתירה
    אפרים שרם

    להלכה, פוסקים רבים אוסרים להשתמש בלא רשות ביצירה של אדם אחר גם כאשר מדובר על יצירה מופשטת. יש פוסקים שאוסרים… להלכה, פוסקים רבים אוסרים להשתמש בלא רשות ביצירה של אדם אחר גם כאשר מדובר על יצירה מופשטת. יש פוסקים שאוסרים זאת מצד איסור גזל, ויש פוסקים שביססו זאת גם על עקרונות נוספים כגון חוקי המדינה ודינא דמלכותא, המעביר על דעת בעל הבית, גניבת דעת או דיני נהנה (אגרות משה). לכן למעשה גם כאשר מדובר על דברים מופשטים אסור לאדם להשתמש בממון חברו ללא רשות. (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    זה נהנה וזה אינו חסר זה נהנה וזה אינו חסר (צפיה בדעה במקור)
  • אוקימתא
    אפרים שרם

    אם הבעלים חסר ואפילו מעט  – מדברי הגמרא שם עולה שאם נגרם לבעלים אפילו חיסרון מועט, אסור לחברו ליהנות מרכושו,… אם הבעלים חסר ואפילו מעט  – מדברי הגמרא שם עולה שאם נגרם לבעלים אפילו חיסרון מועט, אסור לחברו ליהנות מרכושו, התוספות הוסיפו שאם נגרם חיסרון מועט, האדם הנהנה צריך לשלם את כל ההנאה. לכן במקרה שלנו חובה לבדוק – האם הבעלים חסר? כלומר, האם יש הגבלה ברישיון המוסד לכמות משתמשים, והאם ייתכן שבית הספר משלם יותר במצבים מסוימים? ומאידך – האם לחברת ‘זום’ נגרם חיסרון מסוים בכך שמשתמשים בזום שלא במסגרת בית הספר? מסתבר, שכיוון שחברת ‘זום’ מוכרת רישיון ללא הגבלת זמן, והתשלום של המוסד לחברה הוא תשלום קבוע ללא קשר לשימוש בפועל, אין בעיה מצד זה. (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    אם יודעים שהבעלים לא מסכים  – במקרה כזה בוודאי שיש איסור. אמנם “זה נהנה וזה אינו חסר” פטור מלשלם, אבל התוספות כותבים… אם יודעים שהבעלים לא מסכים  – במקרה כזה בוודאי שיש איסור. אמנם “זה נהנה וזה אינו חסר” פטור מלשלם, אבל התוספות כותבים שאם הבעלים לא מרשה לאדם אחר להשתמש בנכס שלו, הרי שאסור להשתמש, ובשו”ת נודע ביהודה פסק כדעת התוספות. כמו כן, מדברי התוספות אף נראה שגם אם הבעלים לא אמר זאת במפורש, עצם הידיעה שהבעלים אינו מרשה מספיקה כדי לאסור את השימוש. לכן, אם הבעלים אסר במפורש, או שידוע שאינו מסכים, הרי שיהיה אסור להשתמש. (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    מעבר לכך: גם כשהבעלים לא אסר במפורש, יש מחלוקת אם מותר לכתחילה להשתמש בחצר חבירו שלא מדעתו או שזהו גזל.… מעבר לכך: גם כשהבעלים לא אסר במפורש, יש מחלוקת אם מותר לכתחילה להשתמש בחצר חבירו שלא מדעתו או שזהו גזל. למעשה, כיוון שלא ברור שהעיקרון של “זה נהנה וזה לא חסר” מתיר להשתמש, לא ניתן להתבסס עליו כדי להתיר את השימוש. (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    דבר שמוחלים עליו דבר שמוחלים עליו (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    סיבה אחרת שיכולה להתיר את השימוש בזום היא שמדובר אולי על דבר שאנשים רגילים למחול עליו, ואם כך ייתכן ששימוש… סיבה אחרת שיכולה להתיר את השימוש בזום היא שמדובר אולי על דבר שאנשים רגילים למחול עליו, ואם כך ייתכן ששימוש בתוכנת זום בשעות שאינן מיועדות לשיעורים בבית הספר כלול בהיתר זה. לגבי דברים שאנשים רגילים למחול עליהם (כמו שימוש ללא רשות בעט פשוט לרגע אחד) נאמר בירושלמי  שמותר להשתמש וגם לקחת, וכך נפסק בשולחן ערוך. עיקרון זה נכון בין בדבר וירטואלי ובין בדבר ממשי. ואמנם בירושלמי נאמר שגם בדברים מסוג זה יש מידת חסידות שלא להשתמש בלי רשות, אך שם מדובר על מי שלוקח מהגדר של חבירו חתיכה קטנה וקיים חשש שאם כולם ינהגו כך – לא תישאר גדר והבעלים יינזק. אבל במקרה של שימוש בזום מסתבר שלא שייך שיקול זה, ואם נכריע שהדבר מותר, אז אין מקום להחמיר מכח מידת חסידות. (צפיה בדעה במקור)