סוגיית המעוברת: המשנה באוהלות, קושיית הגמרא ותירוצה סנהדרין ע”ב (מה בדיוק התירוץ); כיצד מתמודד הירושלמי עם הסוגיה;

מול הכלל הזה אנו רואים לכאורה שכן דוחים: רבים מול יחיד  ירושלמי תרומות ח,ד. מחלוקת ר”י ור”ל בשבע בן בכרי
תירוצים שונים: רש”י על סנהדרין; רמב”ם יסודי התורה ח, ה; שתי דעות ברמ”א יו”ד קנז, א.

אגדה: האם ניתן להיעזר בסיפורים המקראיים: פיצול המחנות על ידי יעקב? האגדה שהאחים לא הסגירו אח שלהם ליוסף אלא יוסף בחר בשמעון? הסגרת שמשון?

האם בכלל זו הסוגיה הנכונה: דיני הקדימות במשנה הוריות ג, ו-ח;
שו”תים של מכתבי גדולי ישראל על סוגיות קשורות לכך.

מאידך בסיפור שניים שהלכו במדבר הרי שלכאורה לפי שיטת ר”ע חייך קודמים לחיי חברך.
בסוגיה נדון בשלושה תירוצים שונים לפתרון הסתירה כאשר לכל אחד מהם יש נפקא מינה משמעותית

למעבר לסוגיה לחצו כאן

אמנם כל דבריו שם מתאימים דווקא בבתי חולים פרטיים שכאשר נכנס החולה לבית החולים, שכר לו את מקומו והרי מעתה הוא בעלים עליו. אך בבתי חולים ציבוריים רשאים לקבוע כללי קדימה, וגם אם יטעו ויקדימו אחר שלא כפי תקנותיהם לא זכה בכך, והרי זה כמשתמש במכשיר הנשמה של חבירו. ובא חבירו והוזקק למכשיר זה, שיש לנו לדון אם הדבר נחשב כרציחה בידים או כמניעת הצלה.

2. ניתוק ממכשירי הנשמה: רצח ?

שאלת מפתח עם משמעות מעשית רבה הינה היחס לניתוק מכשירי הנשמה מחולה הזקוק להם. האם מדובר ברצח ? בגרמא?

יש לציין שהכרעה בשאלה זו יש לה משמעות לקולא ולחומרא, כי אם נאמר שאסור לנתק מכשיר הנשמה, יתכן שהדבר יגרום שמתחילה שעלינו לדון את השאלה כאילו באו כל החולים לפנינו באותה שעה, ונתחייב לשמור את המכשיר לזה שדיני הקדימה שלו עדיפים על של חבירו.

מקורות:
האם לדמות הדבר למצמצם כעין “כבש עליו לתוך המים” (סנהדרין עו:) או לדמות זאת לחוטף מים מיד חבירו ומת בצמא.

ויש לדון אם לדמות זאת לכבש עליו לתוך המים, שהוא גורם לו את המוות ע”י שמונע ממנו את אפשרות החיים, ובמקרה דידן אפשר שאינו אלא מסלק ממנו את ההצלה.

וישנו חילוק בין חוטף מים למקרה דידן, כי בחוטף מים אין המוות מתחיל מיד, ובסנהדרין עז. משמע שכפתו בביתא דשישא אם ההבל מתחיל מייד ה”ז מצמצם וחייב.

ועי’ תוס’ סנהדרין שם ד”ה כפתו, שכפתו ומת ברעב חשוב שהרעב כבר נמצא ומתחזק והולך, ויש לדון אם לדמות חוסר חמצן למחסור במזון, או שנחשיב מחסור בחמצן כמו שהמוות כבר נמצא עכשיו.