להתחברות

בית מדרש סוגיא - המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

איסור זריעה בשמיטה | עמוד דיון

תקציר

איסור זריעה בשמיטה

בסוגיה נלמד את יסודות איסור הזריעה בשמיטה ואת פרטי ההלכה האקטואליים המשתלשלים ממנה

תמצית

הדיון המורחב

x

נחלקו אמוראים האם מלבד ארבעת איסורי השמיטה שמוזכרים בתורה, האדם חייב גם על מלאכות נוספות המוגדרות כתולדות של המלאכות הללו. לדעת רבא לא חייבים עליהם, ולדעת אביי כן.

מחלוקת אמוראים על תולדות בשמיטה

מחלוקת אמוראים על תולדות בשמיטה

3 תגובות
  • x

    הרמב"ם פסק כשיטת רבא, שיש חיוב מהתורה רק על ארבעת המלאכות המוזכרות בפסוקים.

    הכרעת הרמב"ם לגבי תולדות

    הכרעת הרמב"ם לגבי תולדות

  • x

    למד מכאן הרב צבי פסח פרנק שניתן יותר להקל בזריעה במכונה, מפני שהאדם לא זורע בדרך הרגילה, ולכן זה יצא מגדר אב.

    הרב פרנק – זריעה במכונה נחשבת לתולדה

    הרב פרנק – זריעה במכונה נחשבת לתולדה

  • x

    כנגדו, החזון איש טען שהיות והאדם הוא זה שתכנן היטב את פעולת המכונה ולא שינה אותה באופן מהותי, עדיין היא מוגדרת כאב.

    חזון איש – רק שינוי משמעותי הופך לתולדה

    חזון איש – רק שינוי משמעותי הופך לתולדה

אילנות סרק בשמיטה

x

יש להתלבט האם התורה אסרה נטיעה רק של אילנות מאכל בשמיטה, או גם אילנות סרק.

ייתכן שהדבר תלוי בשאלה האם התורה אסרה את עבודת הקרקע, או אסרה ליהנות מהקרקע (ואז יש לאסור רק אילנות מאכל)

האם אילנות סרק נאסרו בנטיעה

האם אילנות סרק נאסרו בנטיעה

4 תגובות
  • x

    הירושלמי הביא שלדעת רשב"ג מותר לטעת אילנות סרק בשמיטה, והסביר הר"ש סירלאו שזה מפני שהאדם לא נהנה מפירותיהם.

    ירושלמי על אילנות סרק

    ירושלמי על אילנות סרק

  • x

    אולם הרמב"ם פסק שאסור לטעת גם אילנות סרק בשמיטה, ולא קיבל את הירושלמי הזה להלכה.

    הרמב"ם – אסור לטעת אילנות סרק

    הרמב"ם – אסור לטעת אילנות סרק

  • x

    ובכל זאת, הגמרא קובעת שבאילנות סרק, ובחלקי אילנות פרי שלא מיועדים לאכילה, אין קדושת שביעית.

    קדושה בחלקי אילן שלא ראויים למאכל

    קדושה בחלקי אילן שלא ראויים למאכל

  • x

    הרב אוירבך קבע שאין בלולבים קדושת שביעית, היות ולא נוטעים אותם על דעת להשתמש בענפים, ולכן ניתן לזרוק אותם לאחר השימוש בסוכות

    הרב אוירבך – אין שביעית בלולבים

    הרב אוירבך – אין שביעית בלולבים

איסור נטיעה בשמיטה

x

בפשטות איסור הזריעה בתורה כולל את כל סוגי הזריעה, לכאורה גם נטיעת עצים.

נחלקו הראשונים: ר"ש סירליאו סבור שגם בנטיעה יש איסור תורה, שהרי התורה אסרה לזמור עץ והזמירה מסייעת לו לגדול, וממילא מקל וחומר מוכח שגם נטיעה אסורה.

כנגדו, הרמב"ם סבור שיש בנטיעה רק איסור דרבנן
(ויש לכך נפקא מינה שבמה שנאסר רק מדרבנן ניתן להקל כדי לא להרוס את העץ).

מחלוקת הראשונים באיסור נטיעה
מחלוקת

מחלוקת הראשונים באיסור נטיעה

x

בגמרא  בגיטין (נג, ב) נאמר שלדעת ר' מאיר מי שנוטע בשביעית חייב לעקור את הנטיעה מפני שעבר על איסור תורה. מכאן משתמע לכאורה שנטיעה אסורה מהתורה ולא רק מדרבנן! כך הבינו רוב האחרונים

קושיה על הרמב"ם מהגמרא
קושיה/שאלה

קושיה על הרמב"ם מהגמרא

x

מנחת חינוך – הגמרא לא להלכה, מפני שהיא תואמת את שיטת ר' מאיר, ובסוגיה זו נפסק כר' יהודה

מנחת חינוך – הגמרא לא להלכה

מנחת חינוך – הגמרא לא להלכה

x

החזון איש הסביר שלא נענשים על נטיעה כמו על איסורי תורה אחרים מפני שהיא לא מפורשת בפסוק (לפי הכלל שלא עונשים מדברים שלא מפורשים בכתוב), אבל גם הרמב"ם מסכים שנטיעה אסורה מהתורה.

חזון איש – נטיעה אסורה מהתורה ולא לוקים עליה

חזון איש – נטיעה אסורה מהתורה ולא לוקים עליה

x

הרב אליהו בלומנצוויג תירץ שהתועלת של הנטיעה תהיה בעוד כמה שנים ולא בשמיטה עצמה, ולכן היא לא נאסרה מהתורה כמו נטיעה

הרב בלומנצוויג – התועלת מנטיעה עתידית יותר

הרב בלומנצוויג – התועלת מנטיעה עתידית יותר

x

הרב קוק תירץ שההבדל נעוץ בשאלה מה מצב הזרע לפני הזריעה. הגמרא עוסקת במקרה שאדם זורע גרעין של עץ בקרקע, כמו גרעין רגיל, וזה אסור מהתורה. הרמב"ם עסק במקרה בו הצמח כבר נמצא בצורה של שתיל ולכן הוא רק מפתח יצירה קיימת. מצב כזה נאסר רק מדרבנן.

הרב קוק – תלוי מה מצב הצמח

הרב קוק – תלוי מה מצב הצמח

שמיטה בעציצים וגידולי בית

x

הירושלמי מלמד שעץ שנטוע בתוך בית חייב בערלה ופטור ממעשרות, ושאר בספק האם הוא חייב בקדושת שביעית או לא.

ירושלמי – ספק אם יש שביעית בגידולי בית

ירושלמי – ספק אם יש שביעית בגידולי בית

2 תגובות
  • x

    פאת השולחן סבר שהיות ושביעית בזמן הזה מדרבנן, הרי שיש להכריע את ספק הירושלמי לקולא.

    פאת השולחן – אין דיני שביעית בזריעה בבית
    תשובה

    פאת השולחן – אין דיני שביעית בזריעה בבית

  • x

    כנגדו, החזון איש סבר שהיות ומקור הספק הוא מהתורה, הרי שלא ניתן להקל בו כמו שאר ספקות דרבנן.

    חזון איש – אין להקל היות ועיקר הספק מהתורה
    מחלוקת

    חזון איש – אין להקל היות ועיקר הספק מהתורה

x

באשר לעציץ נקוב, מצאנו בחז"ל כמה מקומות בהם נראה שמי שזורע בו – דומה למי שזורע בקרקע לגבי ערלה ושבת, וכנראה לגבי שביעית.

עציץ נקוב כמו אדמה

עציץ נקוב כמו אדמה

x

באשר לעציץ שאינו נקוב, משמע מחז"ל והראשונים שכל האיסורים קיימים בו מדרבנן, וממילא גם מצוות השמיטה.

עציץ שאינו נקוב – איסור דרבנן

עציץ שאינו נקוב – איסור דרבנן

x

מה יהיה הדין בעציץ שאינו נקוב שנמצא בבית? האם ניתן לצרף את שתי הקולות?

דין עציץ שאינו נקוב בבית

דין עציץ שאינו נקוב בבית

2 תגובות
  • x

    באשר לעציץ שאינו נקוב בבית, כתב החזון איש שיש להקל בזה מדין ספק ספיקא, מפני שמצטרפות שתי סיבות להקל – זריעה בבית וזריעה מנותקת מהקרקע

    חזון איש – יש להקל מצד ספק ספיקא

    חזון איש – יש להקל מצד ספק ספיקא

  • x

    הרב אהרן ליכטנשטיין הסביר שהירושלמי הסתפק האם מותרת זריעה בתוך בית כי הוא כלול ב"ארץ", שהרי קרקע הבית היא חלק מן הארץ. באשר לעציץ, אולי הוא נחשב כשדה כשהוא נמצא על האדמה במקום פתוח, אבל הוא בודאי אינו בכלל "ושבתה הארץ", שכן הוא מנותק מהארץ. לאור זאת, בכל מקרה מותר לזרוע בעציץ כזה, שהרי "שדך לא תזרע" אינו רלוונטי בבית, ו"ושבתה הארץ" לא כולל עציץ.

    הרב ליכטנשטיין – מצד שני הפסוקים יהיה מותר

    הרב ליכטנשטיין – מצד שני הפסוקים יהיה מותר