אביי: שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר, אין לי אלא זירוע וזימור, מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח? תלמוד לומר: שדך לא, כרמך לא – לא כל מלאכה שבשדך, ולא כל מלאכה שבכרמך… זריעה בכלל היתה, ולמה יצתה – להקיש אליה, לומר לך: מה זריעה מיוחדת, עבודה שבשדה ושבכרם – אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם.
רבא: למימרא דאהני תולדות מחייב, אאחרינייתא לא מחייב.
מועד קטן ג, ב