תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך פגעו להן גוים ואמרו
תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם
אפי' כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת מישראל.
ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ואל ייהרגו.
א"ר שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי.
ורבי יוחנן אמר אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי.

עולא בר קושב תבעתיה מלכותא.
ערק ואזיל ליה ללוד גבי ריב"ל.
אתון ואקפון מדינתא, אמרו להן: אין לית אתון יהבון ליה לן אנן מחרבין מדינתא.
סלק גביה ריב"ל ופייסיה, ויהביה לון.
והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי ולא אתגלי.
וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי.
אמר ליה ולמסורות אני נגלה?
א"ל ולא משנה עשיתי?
א"ל וזו משנת החסידים?

תלמוד ירושלמי, תרומות ח', ד