קורונה ביום כיפור | עמוד דיון
תקציר
מי שנמצא בבידוד – דעת רוב הפוסקים
דעת רוב הפוסקים היא שיצום כרגיל. ואם הוא מתחיל להרגיש חולשה יאכל וישתה לשיעורין.
נדבק מאומת ללא סימפטומיים
יש שני סוגי נדבקים ללא תסמינים: יש נדבקים א-סימפטומטיים, שהם כאלו שאין להם תחושות חיצוניות של המחלה, ויש נדבקים פרה-סימפטומטיים שבינתיים אינם חולים אבל בהמשך עלולים לחלות (שהרי התסמינים יכולים להופיע תוך שבועיים).
מכיוון שבימים הראשונים אי אפשר להפריד בין שני הסוגים הרי שאז יש להתייחס אליהם כחולים בפוטנציאל. לכן קבעו הפוסקים שאדם שגילה את המחלה בסמוך ליום הכיפורים – יתחיל לצום, ואם הוא לא מרגיש טוב, עליו להפסיק לצום.
דעת הרב הלפרין על חולה קל
הרב מרדכי הלפרין סבור שיאכל וישתה לשיעורין כבר מתחילת הצום מאותן סיבות של אדם שנמצא בבידוד
תמצית
בסוגיא זו נברר האם וכיצד לצום בתקופת הקורונה ביום הכיפורים:
הסיבה לדיון הייחודי הוא שבניגוד למחלות רגילות שאנו מכירים את מהלכן
הקורונה עלולה לתקוף בבת אחת גם אדם שלכאורה רק חש לא טוב (או אפילו רק אומת וטרם גילה תסמינים כלשהם)
וכך גם לגבי קבוצות סיכון שסכנת ההידבקות והתמותה בהם גדולה מאוד .
נדון בהגדרות של ספק פיקוח נפש, כיצד מגדירים אותו
ומה השיקולים השונים לכך ?
נציג את המחלוקת העקרונית של האחרונים :
האם לפי חישוב סטטיסטי ואם כן מהו האחוז הסיכון הקובע(הציץ אליעזר והרב אלישיב) ,
או לפי לפי הנורמה הציבורית ( מול הגרש"ז אוירבך)
לבסוף נציג את המסקנות ההלכתיות שבמחלוקת הלכה למעשה לקורונה .
הסוגיה מתבססת על שיעור של הרב רימון במכון לב
צפו כאן
הדיון המורחב
דילמת הצום בימי הקורונה
צום של חולה ביום כיפור
כידוע, חולה שיש בו סכנה, ואפילו ספק סכנה, חייב לאכול ביום כיפור (כפי שמופיע בגמרא)
הנימוק העקרוני הוא דרשת חז"ל "וחי בהם" ולא שימות בהם.
לכן אין ספק שמי שחלה בקורונה לאכול ביום הכיפורים . החובה הזו חלה גם על מי שהסימפטומים שלו קלים כרגע שכן מהלך המחלה הידוע , מלמד שהמעבר ממצב של חולה קל לקשה יכול להיות מהיר ולכן יש צורך לחזק את המערכת החיסונית כדי למנוע את ההידרדרות המסוכנת.
השאלות שעולות לדיון ההלכתי הן בעיקר במצבי הביניים השונים :
מה לגבי מי שנדבק אבל עדיין אינו מגלה סימפטומים ויתכן שהוא א-סימפטומטי , כלומר איננו חולה כלל ומאידך יתכן שהוא "פרה- סימפטומטי"- כלומר הוא בעצם חולה שעדיין עדיין לא פיתח את הסימפטומים.
שאלות נוספות הן לגבי מי שנכנס לבידוד ומי שנמצא בקבוצות הסיכון השונות (גיל , מחלות רקע וכו')
,
הגדרת פיקוח נפש
כדי לדעת מה כלול בספק פיקוח נפש, שעליו יש לחלל שבת, צריך להבין באיזה רמת סיכון מדובר.
בזמנו של ההחת"ם סופר קבע השלטון שיש צורך לקבור את המת רק כאשר יעברו שלושה ימים מהמיתה, מפני שהיו כמה מקרים נדירים בהם היתה טעות באבחון והתברר שאותו אדם חי.
החת"ס פסק שאסור להלין את המת כיוון שמדובר במקרים נדירים שספק פיקוח נפש לא חל עליהם. גם ר' עקיבא איגר (שו"ת קמא, ס) פסק כך. מכאן חשש שהוא מאוד רחוק איננו כלול בספק פיקוח נפש.
פוסקי זמנינו נחלקו בדרך החישוב:
הרב יוסף שלום אלישיב והציץ אליעזר טענו שיש לחשב לפי סטטיסטיקה, איזה אחוז מהחולים במצב הרפואי הספציפי הזה נחשבים למסוכנים. אם מדובר באחוז זניח, הרי שאין לחשוש לו
עמדתו של הרב אוירבך עובדת גם הפוך.
כלומר, גם אם יש סיכון אבל מרבית הציבור איננו חושש – הרי שקיימת הלכת "שומר פתאים ה'" שמשמעותה הוא שאם רוב הציבור איננו נזהר ממנה הגדרת פיקוח הנפש משתנה.
הדבר יכול להיות נכון לגבי פעולות מאוד נפוצות כמו נסיעה ברכב, והדין שייך גם בביקור של סבא וסבתא בתקופת הקורונה.
ואכן, ניתן להבין את ההיתר של חכמים בשתי צורות. אפשר לומר שהמצבים שבהם חכמים התירו להיכנס לסכנה אכן מוגדרים כמסוכנים, אבל במקרים הללו יש היתר להסתכן כי ה' שומר. מצד שני, אפשר לומר שאם רבים נוהגים כך ולא חוששים– המצב לא מוגדר כסכנה. לפי זה מובן יותר מדוע אפשר לקחת את הסיכונים הללו.
תקדימים הלכתיים
מצאנו בפוסקים כמה עקרונות וסיפורים מפורשים על כך שהם דרשו מחולים לא לסכן את עצמם, והם היו צריכים לאכול ביום הכיפורים עצמו:
א. המגן אברהם קבע שכיום לא קובעים תעניות על מגיפות, מפני שתענית מחלישה את הגוף
ב.
מחלוקת הפוסקים לגבי הצום – הלכה למעשה
הרב שלמה זלמן אוירבך טען שאין הכרח להיצמד לנתונים מדויקים, גם אם מדובר באחוזים מינוריים, אלא צריך ללכת אחרי מה שנתפס בעיני הרופאים והציבור כמסוכן.
עדות מעשית לפסיקה זו הביא הרב ד"ר מרדכי הלפרין במקרה של צורך בניתוח מציל חיים שניתן אמנם לדחותו למוצאי שבת – אם יש חדר ניתוח פנוי צריך לנתח גם בשבת.
הלכה זו תקפה במיוחד כאשר מדובר בפסיקה המשפיעה על מספרים גדולים (ההלכה תהיה שונה במקרה רפואי ספציפי, לעומת מצב כמו מגיפה שבה חולים רבים ולכן גם אם סטטיסטית מדובר על אחוז קטן הרי שהתוצאה תהיה חולים רבים יחסית).
התנהלות הציבור קובעת
עדות מעשית לפסיקה זו הביא הרב ד"ר מרדכי הלפרין במקרה של צורך בניתוח מציל חיים שניתן אמנם לדחותו למוצאי שבת – אם יש חדר ניתוח פנוי צריך לנתח גם בשבת.
הלכה זו תקפה במיוחד כאשר מדובר בפסיקה המשפיעה על מספרים גדולים (ההלכה תהיה שונה במקרה רפואי ספציפי, לעומת מצב כמו מגיפה שבה חולים רבים ולכן גם אם סטטיסטית מדובר על אחוז קטן הרי שהתוצאה תהיה חולים רבים יחסית).