להתחברות

בית מדרש סוגיא - המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

העיקרון המנחה לגבי הצום

העיקרון המנחה לגבי הצום

בגלל שאין מספיק מידע על המחלה, קשה לקבל תמונת מצב ברורה עד כמה הצום מסכן את האנשים. לכן יש מחלוקת בין הפוסקים.

יש לציין שאין מחלוקת שכל מי שחלה בקורונה אפילו רק  עם תסמינים בינוניים (שבמחלה רגילה אולי היינו מחייבים)  – לא יצום.

המחלוקות הן במקרים האחרים, בהם הסיכון פחות ברור.

העיקרון המנחה הוא שניתן במצבי דוחק לאכול ולשתות לשיעורין.

מי שנמצא בבידוד – דעת רוב הפוסקים

מי שנמצא בבידוד – דעת רוב הפוסקים

דעת רוב הפוסקים היא שיצום כרגיל. ואם הוא מתחיל להרגיש חולשה יאכל וישתה לשיעורין.

נדבק מאומת ללא סימפטומיים

נדבק מאומת ללא סימפטומיים

יש שני סוגי נדבקים ללא תסמינים: יש נדבקים א-סימפטומטיים, שהם כאלו שאין להם תחושות חיצוניות של המחלה, ויש נדבקים פרה-סימפטומטיים שבינתיים אינם חולים אבל בהמשך עלולים לחלות (שהרי התסמינים יכולים להופיע תוך שבועיים).

מכיוון שבימים הראשונים אי אפשר להפריד בין שני הסוגים הרי שאז יש להתייחס אליהם כחולים בפוטנציאל. לכן קבעו הפוסקים שאדם שגילה את המחלה בסמוך ליום הכיפורים – יתחיל לצום, ואם הוא לא מרגיש טוב, עליו להפסיק לצום.

חולה קל – דעת הרב רימון

חולה קל – דעת הרב רימון

הרב רימון קבע שהוא יתחיל לצום, ואם נחלש יאכל לשיעורין.

דעת הרב הלפרין על חולה קל

דעת הרב הלפרין על חולה קל

הרב מרדכי הלפרין סבור שיאכל וישתה לשיעורין כבר מתחילת הצום מאותן סיבות של אדם שנמצא בבידוד

קבוצות סיכון ומי שבבידוד

קבוצות סיכון ומי שבבידוד

הפוסקים קבעו כמה מדרגות   :

א. אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון, אם הם חולים עם תסמינים (לא רק עיבוד טעם) לא יצומו כלל.

ב. אם הם מאומתים  ללא תסמינים יאכלו וישתו לשיעורין.

ג. אדם שנמצא בבידוד והוא בקבוצת סיכון (עם מחלות שקשורות לקורונה) נראה שישתה לשיעורין.
וראו

sources

בסוגיא זו נברר האם וכיצד לצום בתקופת הקורונה ביום הכיפורים:

הסיבה לדיון הייחודי הוא שבניגוד למחלות רגילות שאנו מכירים את מהלכן

הקורונה עלולה לתקוף בבת אחת  גם אדם שלכאורה רק חש לא טוב (או אפילו רק אומת וטרם גילה תסמינים כלשהם)
וכך גם לגבי קבוצות סיכון שסכנת ההידבקות והתמותה בהם גדולה מאוד .

 

 

נדון בהגדרות של ספק פיקוח נפש, כיצד מגדירים אותו
ומה השיקולים השונים לכך  ?

 

נציג את המחלוקת העקרונית של האחרונים  :

האם לפי חישוב סטטיסטי ואם כן מהו האחוז הסיכון הקובע(הציץ אליעזר והרב אלישיב) ,

או לפי לפי הנורמה הציבורית (  מול הגרש"ז  אוירבך)
לבסוף נציג את המסקנות ההלכתיות שבמחלוקת הלכה למעשה לקורונה .

 

הסוגיה מתבססת על שיעור של הרב רימון במכון לב
צפו כאן 

  • אפרים שרם

    דילמת הצום בימי הקורונה דילמת הצום בימי הקורונה (צפיה בדעה במקור)
  • בנימין הורוביץ

    כידוע, חולה שיש בו סכנה, ואפילו ספק סכנה, חייב לאכול ביום כיפור (כפי שמופיע בגמרא). הנימוק העקרוני הוא דרשת חז"ל "וחי בהם"… כידוע, חולה שיש בו סכנה, ואפילו ספק סכנה, חייב לאכול ביום כיפור (כפי שמופיע בגמרא). הנימוק העקרוני הוא דרשת חז"ל "וחי בהם" ולא שימות בהם. לכן אין ספק שמי שחלה בקורונה לא אמור להעביר את יום הכיפורים בצורה רגילה. הפוסקים דנו מתי אמור לאכול כרגיל, מתי לשיעורין ומתי יכול לצום. החובה הזו חלה גם על מי שהסימפטומים שלו קלים כרגע שכן מהלך המחלה הידוע, מלמד שהמעבר ממצב של חולה קל לקשה יכול להיות מהיר, ולכן יש צורך לחזק את המערכת החיסונית כדי למנוע את ההידרדרות המסוכנת. השאלות שעולות לדיון ההלכתי הן בעיקר במצבי הביניים השונים: מה לגבי מי שנדבק אבל עדיין אינו מגלה סימפטומים ויתכן שהוא א-סימפטומטי, כלומר שהמחלה לא מחלישה אותו באופן מורגש. מצד שני, יכול להיות שהוא "פרה סימפטומטי", כלומר הוא בעצם חולה שעדיין עדיין לא פיתח את הסימפטומים. שאלות נוספות הן לגבי מי שנכנס לבידוד ואפילו מי שלא נדבק כלל אבל נמצא בקבוצות הסיכון השונות (גיל, מחלות רקע וכו'). (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    הגדרת פיקוח נפש הגדרת פיקוח נפש (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    כדי לדעת מה כלול בספק פיקוח נפש, שעליו יש לחלל שבת, צריך להבין באיזה רמת סיכון מדובר. בזמנו של החת"ם… כדי לדעת מה כלול בספק פיקוח נפש, שעליו יש לחלל שבת, צריך להבין באיזה רמת סיכון מדובר. בזמנו של החת"ם סופר קבע השלטון שיש צורך לקבור את המת רק כאשר יעברו שלושה ימים מהמיתה, מפני שהיו כמה מקרים נדירים בהם היתה טעות באבחון והתברר שאותו אדם חי. החתם סופר  קבע  שהיות ומדובר בחשש נדיר אסור להשהות את המת כלל ויש להתנגד לגזירה. מכאן חשש שהוא מאוד רחוק איננו כלול בספק פיקוח נפש. (צפיה בדעה במקור)
  • אוקימתא
    אפרים שרם

    פוסקי זמנינו נחלקו בדרך החישוב: הרב יוסף שלום אלישיב והציץ אליעזר טענו שיש לחשב לפי סטטיסטיקה, איזה אחוז מהחולים במצב… פוסקי זמנינו נחלקו בדרך החישוב: הרב יוסף שלום אלישיב והציץ אליעזר טענו שיש לחשב לפי סטטיסטיקה, איזה אחוז מהחולים במצב הרפואי הספציפי הזה נחשבים למסוכנים. אם מדובר באחוז זניח, הרי שאין לחשוש לו   (צפיה בדעה במקור)
  • אוקימתא
    אפרים שרם

    עמדתו  של הרב אוירבך עובדת גם הפוך. כלומר, גם אם יש סיכון אבל מרבית הציבור איננו חושש – הרי שקיימת… עמדתו  של הרב אוירבך עובדת גם הפוך. כלומר, גם אם יש סיכון אבל מרבית הציבור איננו חושש – הרי שקיימת הלכת "שומר פתאים ה'" שמשמעותה הוא שאם רוב הציבור איננו נזהר ממנה הגדרת פיקוח הנפש משתנה. הדבר יכול להיות נכון לגבי פעולות מאוד נפוצות כמו נסיעה ברכב, והדין שייך גם בביקור של סבא וסבתא בתקופת הקורונה. להרחבה על כך בשיעור כאן ואכן, ניתן להבין את ההיתר של חכמים בשתי צורות. אפשר לומר שהמצבים שבהם חכמים התירו להיכנס לסכנה אכן מוגדרים כמסוכנים, אבל במקרים הללו יש היתר להסתכן כי ה' שומר. מצד שני, אפשר לומר שאם רבים נוהגים כך ולא חוששים– המצב לא מוגדר כסכנה. לפי זה מובן יותר מדוע אפשר לקחת את הסיכונים הללו.   (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    תקדימים הלכתיים תקדימים הלכתיים (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    להרחבה בסוגיית פיקוח נפש במצוות השונות ראו כאן להרחבה בסוגיית פיקוח נפש במצוות השונות ראו כאן (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    מצאנו בפוסקים כמה עקרונות וסיפורים מפורשים על כך שהם דרשו מחולים לא לסכן את עצמם, והם היו צריכים לאכול ביום… מצאנו בפוסקים כמה עקרונות וסיפורים מפורשים על כך שהם דרשו מחולים לא לסכן את עצמם, והם היו צריכים לאכול ביום הכיפורים עצמו: א. המגן אברהם קבע שכיום לא קובעים תעניות על מגיפות, מפני שתענית מחלישה את הגוף. ממילא ברור שצריך להיזהר יותר ולא לבקש לצום ממי שאולי חולה ויש חשש שגופו ייחלש. ראו על כך כאן ב. הרב הלפרין סיפר ששמע מפוסק גדול שהוא שמע מרופאים שצום לא מחליש את המערכת החיסונית. הרב הזה אמר שיש מאמרים שאומרים שזה לא מסכן את הצם. אולם אחר כך הוא דייק בדבריו, ואמר שאין לרופאים ודאות בדבר, והם חושבים שזה לא מזיק. ממילא אי אפשר לבנות על חוסר הודאות של הרופאים. ג. הרב הלפרין סיפר שרב גדול אחד שמע ממנו שמי שנמצא בבידוד לא יצום, ואותו רב לא הקשיב לו. באותו מצב כל משפחתו נדבקה, והוא עצמו נחלש מאוד, והוא משער שזה נבע מהצום. ד. ר' מנחם רקנאטי מביא סיפור שאחד מבעלי התוספות היה חולה לפני יום כיפור, והרופא אמר לו לאכול. הוא אמר שבגלל שדברי הרופא זה ספק ואילו חובת הצום היא ודאית, עדיף לצום. בסופו של דבר הוא צם ומת, וחביריו בעלי התוספות אמרו שהוא נהג לא כהוגן. (צפיה בדעה במקור)
  • אפרים שרם

    מחלוקת הפוסקים לגבי הצום - הלכה למעשה מחלוקת הפוסקים לגבי הצום - הלכה למעשה (צפיה בדעה במקור)