פשטי מקראות השמיטה | עמוד דיון
Synopsis
The Discussion
x
ב. מה ההבדלים בין איסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות ?
x
ג. האם ומהו הקשר בין המטרות לאיסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות
שמיטה – הפקעת האדם או המלך?
x
המנחת חינוך הסתפק בשאלה האם מי שמגדיר את השדה כמופקרת זה הפקרה של האדם מדעתו, או שעצם העובדה שהתורה ציוותה על כך מגדירה את השדה כמופקרת.
נפקא מינא יש בשאלה האם יש להפריש מעשרות מפירות שביעית שלא הופקרו (הפקר פטור ממעשרות). המבי”ט נטה לומר שהפקרת התורה מספיקה לזה ולכן השדה פטורה ממעשרות, ואילו הבית יוסף טען שהיא חייבת היות והאדם לא הפקיר.
One Reply
x
השלכה נוספת של חקירה זו היא השאלה האם האדם צריך להפקיר את השדה בפיו. הרב משה פיינשטיין למד מדברי הרמב”ם שצריך להפקיר בפה, ומכאן שהאדם צריך להיות אקטיבי בתהליך ההפקר.
למחלוקת זו יש השלכה על השאלה האם להפריש מעשרות מיבול נכרי.
לדעת המבי”ט גם פירות של גוי פטורים ממעשרות, ואילו לדעת הבית יוסף הם חייבים במעשרות.
הדי המחלוקת רלוונטיים עד היום, ויש מחלוקת בציבור החרדי כיצד לנהוג ביבול נכרי.
Editor
למחלוקת זו יש השלכה על השאלה האם להפריש מעשרות מיבול נכרי.
לדעת המבי”ט גם פירות של גוי פטורים ממעשרות כי הם דומים לפירות שביעית של יהודי שלא הופקרו, ואילו לדעת הבית יוסף הם חייבים במעשרות הן מצד שיש בהם קדושת שביעית, וגם אם היתה, עדיין חייבים במעשרות ללא הפקרת האדם.
הדי המחלוקת רלוונטיים עד היום, ויש מחלוקת בציבור החרדי כיצד לנהוג ביבול נכרי.