ואני מסופק אי המצווה אקרקפתא דגברא הוא [האם המצווה היא על האדם], דרחמנא ציווהו להפקיר פירותיו בשביעית ומחויב לקיים להפקיר… או דילמא [או שמא] הפקר זה אין צריכים הבעלים להפקיר, רק הוא אפקעתא דמלכא, שהוא ממילא הפקר.
השוואת המקראות השונים