לא הבנתי את הקשר לסוגיה, אפשר הסבר?

במקרה ולא יגרם נזק מכך שלא יאמר אדם את דעתו, ואדרבה אם יהיה טוב יותר מכך-אולי אף רצוי לעשות זאת בחכמה ובענווה.
לגבי צד ג' בסרטון, הגברת המדוברת- ראוי לגשת ולדבר איתה פנים אל פנים ולקיים הוכח תוכיח (אמנם, אם היא כ"כ מרשעת כמו שתיארו-לא רצוי לקיים את המהלך הזה, כי זה לא יוסיף שום דבר)

ראוי ואף חובה לספר-אם רואים שדבר זה עשוי להביא נזק לחבר (חפץ חיים, הציורים בסוף הספר, הציור השלישי, למרות שמדובר על שידוך והבירורים לפני אפשר לתרץ בכך שזה עוסק בתקופה ההיא, כיום יש כאלו שאלה הבירורים שלהם "לפני" אחרת לא יהיו להם באמת)
מעשה שהיה: אדם אחד יצא עם בחורה, ואביו יעץ לו שלא ימשיך, כי היא לא באמת מתאימה לו, הם ניפרדו, וכיום הוא נשוי בעושר, ב"ה.

לפי קאנט, ב"הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות", האדם שרואה את עצמו כרשאי לשקר, אפילו רק כמקרה חריג שלצורך, ומקבל על עצמו שמעשיו מתנהגים כמייצג חוק מוסר אוניברסלי גורם לקח שהוא מאפשר למונח "אמת" לאבד את משמעותו בהקשר של קשרים בין אנשים. אם כל אחד לפי סברתו האישית רשאי לשקר, אין סיבה שתהיה לי ציפיה לאמת מאנשיםץ

מאוד קשה לנהל חברה בלי האבן יסוד הזה.