להתחברות

בית מדרש סוגיא - המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

מי מחליט? | עמוד דיון

תקציר

מי מחליט?

המדינה? סמכות תורנית? בעל הרכב?

הרגולטור [המדינה?]

הרגולטור [המדינה?]

הרגולטור מייצג את הציבור שהם בעלי הזכות הממונית ברשות הרבים, מכח בעלותו הממונית על הכבישים אזי זכותו הינה להחליט אלו מכוניות ישתמשו בכבישים ואלו אינם רשאים. מכיון שזכותו להחליט ולאשר או לשלול רישיון אי מי להשתמש בכבישים, ומכיון שזכות זו חיים ומוות תלויים בה, אזי מחובתו גם לעשות זאת.

יתר על כן מאחר וזכות הציבור לקבוע את אופני השימוש ברשות הרבים, ודאי רוצה הוא להשתמש בזכותו זו, בדבר חמור כזה שחיים ומוות של רבים תלויים בו. ומכיון שזו זכותו וזה רצונו, אזי מחובת שלוחי הציבור לייצג נאמנה את זכות משלחיהם ולתבוע את מימוש זכות זו, בייצוג האינטרס הציבורי בעניין, אשר הוא ללא ספק, שיקול התועלת, והיינו לתכנן את הדבר באופן שבסופו של דבר אחרי שיתוכננו כל המכוניות כך, יהיה הכי הרבה פחות נזק בממון ובנפש.

 

זכות זו נותנת להם גם את האפשרות להגביר שיקולים רווחיים וכלכליים מסוימים על שיקולי פיקוח נפש, מאחר וכאמור אין איסור להשתמש ברכב מכל סוג שהוא, והשיקול הינו אך ורק של בעלי המקום כיצד כדאי ונכון להשתמש בו, אזי כשם שמותר לאדם עצמו לסכן עצמו ולעלות באילן לצרכי פרנסה, כך מותר גם לשלוחי הציבור להעדיף שיקולים כלכליים משמעותיים על שיקולי פיקו"נ מזעריים, כפי שהיה נוהג כל אדם כלפי עצמו.

מאחר וזכות ההכרעה הינה מכח הציבור, אשר בו שותפים כולם בשוה, אין כאן עניין לזכויות הקדימה המוזכרות בהוריות, כי שם הדיון כשהאחד מציל את חבירו את מי יש לו להעדיף, אך כשישנם שותפים ברכוש, ודאי יש לנהוג בו בשוה ואין עדיפות לת"ח מעם הארץ בשימוש ברכושם המשותף, וממילא אין להעדיף שום אדם מחבירו. והשיקול היחידי שאמור להעשות הוא השיקול המספרי, והיינו כיצד לגרום כמה שפחות נזקים לכלל משתמשי הכבישים.

סמכות תורנית

סמכות תורנית

חכמי התורה הינם בעלי היכולת לכלול את מרחבי השיקולים השונים ולבוחנם במבט שקול ואמיתי וליתן לכל אחד את משקלו הראוי לו ע"פ תורת האמת. בעלי הרכב או הרגולטור אינם בקיאים ואינם מעוניינים להתחשב בכל טיעון תורני, לפיכך יש למסור את ההכרעה בשאלות אלו לידי חכמי התורה שהם אנשי המוסר האמיתי.

ועדת אתיקה

ועדת אתיקה

זהו תחום אתי – על ועדת אתיקה להחליט בו

בעלי הרכב

בעלי הרכב

זכות הקניין. בעל הרכב הוא האדם הפועל והוא זה שנוטל על מצפונו את תוצאת מעשיו ואף נושא באחריותם המוסרית והממונית.כמו"כ בעל הרכב הוא זה שמשקיע את ממונו בקניית הרכב, והדין נותן שתהיה זכותו לרכוש רכל רכב שירצה, כל עוד ומכונית זו אינה נופלת בבטיחותה בבטיחותן הסטטיסטית של מכוניות הנהוגות בידי אדם הסובבות ברחבי הכבישים.  העברת סמכויות לרגולטור בעניינים אלו תסבך את העניינים בשחיתות הון ושלטון, בסחבת מיותרת, בשיקולים לא ענייניים הנובעים מחוסר רצון לסייע ופחד לשאת באחריות.

יצרני הרכב

יצרני הרכב

יצרני הרכב הם האחראים על המוצר, והם צריכים להחליט

מפתחי התוכנה

מפתחי התוכנה

מפתחי התוכנה

תמצית

שלילת הצורך בשאלת חכמי תורה: מכיון שלא עומדת בפנינו שאלה על היתר השימוש במכוניות אלו, מכיון שבכל צורה שיתוכננו, מדובר על בטיחות גבוהה יותר מהמצב כיום שהמכוניות נהוגות בידי אדם, ולא שמענו מי שערער לומר שאסור להשתמש בהם מחשש סכנה. כשם שלא ערער אדם מעולם על שימוש במרכבות הנהוגות בידי בהמה שגם בהם קיימים סיכונים רבים לנוסעים ולסביבותיהם.

א"כ שאלת העדיפות במקרים מסוימים אינה שאלה הלכתית, כיון שמבחינה הלכתית מותר להשתמש ברכב בכל אופן, ובתכנון הרכב אין שאלה הלכתית עד השעה שהרכב בא לידי שימוש. וכשיבוא לידי שימוש כבר אמרנו שבכל מקרה יהיה מותר בשימוש כל עוד הוא בטיחותי ברמת הרכבים האנושיים.

הדיון המורחב