פשטי מקראות השמיטה | עמוד דיון
תקציר
פשטי מקראות השמיטה
תכני השמיטה במקראות השונים
תמצית
בסוגיה זו ננתח את המקורות השונים בתורה העוסקים בשמיטה .
נשווה את המטרות, האיסורים והמצוות השונות בכל אחד מהמקראות
ואת הקשר ביניהם
הדיון המורחב
בתוך פרשת כי תשא, התורה מצווה על איסור מלאכה בשבת, ואז מוסיפה גם את המילים 'בחריש ובקציר תשבות'.
נחלקו תנאים בגמרא מה כוונת התורה בציווי זה, כאשר לדעת ר' ישמעאל הכוונה לאיסור מלאכה בשבת, ולדעת ר' עקיבא התורה באה לאסור חרישה בשמיטה.
מטרות השמיטה ואיסורי המלאכה
לקראת השיעור ביום שלישי – יצרנו את העמוד של "פשטי המקראות" כאן
והעלינו את כל המקורות המקראיים אליהם הפנית .
רצינו להוסיף בעמוד הדיון בצד הלינקים למקורות שאלות מנחות לקראת השיעור
א. מה ההבדלים בין מטרות השמיטה לפי כל אחד מהמקורות ?
ב. מה ההבדלים בין איסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות ?
ג. האם ומהו הקשר בין המטרות לאיסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות
א. מה ההבדלים בין מטרות השמיטה לפי כל אחד מהמקורות ?
לפי המתואר בשמות כ"ג, נשמע שמטרת השמיטה היא סוציאלית חברתית, דאגה לעניים שיוכלו לאכול מהיבול.
ב. מה ההבדלים בין איסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות ?
בשמות כ"ג התורה רק מבקשת לשמוט את השדה ולא מפרטת מה לעשות, בויקרא כ"ה היא מפרטת ארבע מלאכות שאסורות, ובדברים ט"ו היא מדברת על איסורים בתחום הכלכלי
ג. האם ומהו הקשר בין המטרות לאיסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות
שמיטה – הפקעת האדם או המלך?
המנחת חינוך הסתפק בשאלה האם מי שמגדיר את השדה כמופקרת זה הפקרה של האדם מדעתו, או שעצם העובדה שהתורה ציוותה על כך מגדירה את השדה כמופקרת.
נפקא מינא יש בשאלה האם יש להפריש מעשרות מפירות שביעית שלא הופקרו (הפקר פטור ממעשרות). המבי"ט נטה לומר שהפקרת התורה מספיקה לזה ולכן השדה פטורה ממעשרות, ואילו הבית יוסף טען שהיא חייבת היות והאדם לא הפקיר.
-
x
למחלוקת זו יש השלכה על השאלה האם להפריש מעשרות מיבול נכרי.
לדעת המבי"ט גם פירות של גוי פטורים ממעשרות, ואילו לדעת הבית יוסף הם חייבים במעשרות.
הדי המחלוקת רלוונטיים עד היום, ויש מחלוקת בציבור החרדי כיצד לנהוג ביבול נכרי.
השלכה נוספת של חקירה זו היא השאלה האם האדם צריך להפקיר את השדה בפיו. הרב משה פיינשטיין למד מדברי הרמב"ם שצריך להפקיר בפה, ומכאן שהאדם צריך להיות אקטיבי בתהליך ההפקר.
ראשי פרקים
מטרות השמיטה ואיסורי המלאכה
שמיטה – הפקעת האדם או המלך?
תגובות אחרונות
למחלוקת זו יש השלכה על השאלה האם להפריש מעשרות מיבול נכרי.
לדעת המבי"ט גם פירות של גוי פטורים ממעשרות כי הם דומים לפירות שביעית של יהודי שלא הופקרו, ואילו לדעת הבית יוסף הם חייבים במעשרות הן מצד שיש בהם קדושת שביעית, וגם אם היתה, עדיין חייבים במעשרות ללא הפקרת האדם.
הדי המחלוקת רלוונטיים עד היום, ויש מחלוקת בציבור החרדי כיצד לנהוג ביבול נכרי.
ראו כאן את השוואת המצוות שיש בפרקים כג ו-לד של ספר שמות. שימו לב האם מצוות שמיטה נמצאת בשניהם. האם ניתן להבין מהיכן ר' עקיבא למד שהפסוק הזה עוסק בשמיטה?
המקור לשיטת ר' עקיבא בפשט הפסוקים
ראו כאן את השוואת המצוות שיש בפרקים כג ו-לד של ספר שמות. ניתן לראות הקבלה מלאה בין המצוות שיש בפרק כג לפרק לד, אולם מצוות השמיטה נמצאת במפורש רק בפרק כג. כנראה ר' עקיבא הבין שהפסוק "בחריש ובקציר תשבות" עוסק בשמיטה בגלל ההקבלה בין המקורות.
לפי זה התורה ניסחה את הדברים באופן זה כדי ללמד שיש קשר רעיוני בין שבת לשמיטה. ולא עוד, אלא שכאן ניתן לראות שיש הקבלה רבה בין ציווי התורה על שבת לציוויה על השביעית כך שהרבה מטרות זהות.