פשטי מקראות השמיטה | עמוד דיון
תקציר
הדיון המורחב
בתוך פרשת כי תשא, התורה מצווה על איסור מלאכה בשבת, ואז מוסיפה גם את המילים 'בחריש ובקציר תשבות'.
נחלקו תנאים בגמרא מה כוונת התורה בציווי זה, כאשר לדעת ר' ישמעאל הכוונה לאיסור מלאכה בשבת, ולדעת ר' עקיבא התורה באה לאסור חרישה בשמיטה.
מטרות השמיטה ואיסורי המלאכה
לקראת השיעור ביום שלישי – יצרנו את העמוד של "פשטי המקראות" כאן
והעלינו את כל המקורות המקראיים אליהם הפנית .
רצינו להוסיף בעמוד הדיון בצד הלינקים למקורות שאלות מנחות לקראת השיעור
א. מה ההבדלים בין מטרות השמיטה לפי כל אחד מהמקורות ?
ב. מה ההבדלים בין איסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות ?
ג. האם ומהו הקשר בין המטרות לאיסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות
א. מה ההבדלים בין מטרות השמיטה לפי כל אחד מהמקורות ?
ב. מה ההבדלים בין איסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות ?
ג. האם ומהו הקשר בין המטרות לאיסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות
שמיטה – הפקעת האדם או המלך?
המנחת חינוך הסתפק בשאלה האם מי שמגדיר את השדה כמופקרת זה הפקרה של האדם מדעתו, או שעצם העובדה שהתורה ציוותה על כך מגדירה את השדה כמופקרת.
נפקא מינא יש בשאלה האם יש להפריש מעשרות מפירות שביעית שלא הופקרו (הפקר פטור ממעשרות). המבי"ט נטה לומר שהפקרת התורה מספיקה לזה ולכן השדה פטורה ממעשרות, ואילו הבית יוסף טען שהיא חייבת היות והאדם לא הפקיר.
השלכה נוספת של חקירה זו היא השאלה האם האדם צריך להפקיר את השדה בפיו. הרב משה פיינשטיין למד מדברי הרמב"ם שצריך להפקיר בפה, ומכאן שהאדם צריך להיות אקטיבי בתהליך ההפקר.
ראו כאן את השוואת המצוות שיש בפרקים כג ו-לד של ספר שמות. שימו לב האם מצוות שמיטה נמצאת בשניהם. האם ניתן להבין מהיכן ר' עקיבא למד שהפסוק הזה עוסק בשמיטה?
המקור לשיטת ר' עקיבא בפשט הפסוקים
ראו כאן את השוואת המצוות שיש בפרקים כג ו-לד של ספר שמות. ניתן לראות הקבלה מלאה בין המצוות שיש בפרק כג לפרק לד, אולם מצוות השמיטה נמצאת במפורש רק בפרק כג. כנראה ר' עקיבא הבין שהפסוק "בחריש ובקציר תשבות" עוסק בשמיטה בגלל ההקבלה בין המקורות.
לפי זה התורה ניסחה את הדברים באופן זה כדי ללמד שיש קשר רעיוני בין שבת לשמיטה. ולא עוד, אלא שכאן ניתן לראות שיש הקבלה רבה בין ציווי התורה על שבת לציוויה על השביעית כך שהרבה מטרות זהות.