Login
In order to get your User name and Password
Register here

קורונה ביום כיפור | עמוד דיון

Synopsis

קורונה ביום כיפור

האם מי שנדבק בקורונה מחוייב לצום או לאכול?

העיקרון המנחה לגבי הצום

העיקרון המנחה לגבי הצום

בגלל שאין מספיק מידע על המחלה, קשה לקבל תמונת מצב ברורה עד כמה הצום מסכן את האנשים. לכן יש מחלוקת בין הפוסקים.

יש לציין שאין מחלוקת שכל מי שחלה בקורונה אפילו רק  עם תסמינים בינוניים (שבמחלה רגילה אולי היינו מחייבים)  – לא יצום.

המחלוקות הן במקרים האחרים, בהם הסיכון פחות ברור.

העיקרון המנחה הוא שניתן במצבי דוחק לאכול ולשתות לשיעורין.

מי שנמצא בבידוד – דעת רוב הפוסקים

מי שנמצא בבידוד – דעת רוב הפוסקים

דעת רוב הפוסקים היא שיצום כרגיל. ואם הוא מתחיל להרגיש חולשה יאכל וישתה לשיעורין.

נדבק מאומת ללא סימפטומיים

נדבק מאומת ללא סימפטומיים

יש שני סוגי נדבקים ללא תסמינים: יש נדבקים א-סימפטומטיים, שהם כאלו שאין להם תחושות חיצוניות של המחלה, ויש נדבקים פרה-סימפטומטיים שבינתיים אינם חולים אבל בהמשך עלולים לחלות (שהרי התסמינים יכולים להופיע תוך שבועיים).

מכיוון שבימים הראשונים אי אפשר להפריד בין שני הסוגים הרי שאז יש להתייחס אליהם כחולים בפוטנציאל. לכן קבעו הפוסקים שאדם שגילה את המחלה בסמוך ליום הכיפורים – יתחיל לצום, ואם הוא לא מרגיש טוב, עליו להפסיק לצום.

חולה קל – דעת הרב רימון

חולה קל – דעת הרב רימון

הרב רימון קבע שהוא יתחיל לצום, ואם נחלש יאכל לשיעורין.

דעת הרב הלפרין על חולה קל

דעת הרב הלפרין על חולה קל

הרב מרדכי הלפרין סבור שיאכל וישתה לשיעורין כבר מתחילת הצום מאותן סיבות של אדם שנמצא בבידוד

קבוצות סיכון ומי שבבידוד

קבוצות סיכון ומי שבבידוד

הפוסקים קבעו כמה מדרגות   :

א. אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון, אם הם חולים עם תסמינים (לא רק עיבוד טעם) לא יצומו כלל.

ב. אם הם מאומתים  ללא תסמינים יאכלו וישתו לשיעורין.

ג. אדם שנמצא בבידוד והוא בקבוצת סיכון (עם מחלות שקשורות לקורונה) נראה שישתה לשיעורין.
וראו

Summary

בסוגיא זו נברר האם וכיצד לצום בתקופת הקורונה ביום הכיפורים:

הסיבה לדיון הייחודי הוא שבניגוד למחלות רגילות שאנו מכירים את מהלכן

הקורונה עלולה לתקוף בבת אחת  גם אדם שלכאורה רק חש לא טוב (או אפילו רק אומת וטרם גילה תסמינים כלשהם)
וכך גם לגבי קבוצות סיכון שסכנת ההידבקות והתמותה בהם גדולה מאוד .

 

 

נדון בהגדרות של ספק פיקוח נפש, כיצד מגדירים אותו
ומה השיקולים השונים לכך  ?

 

נציג את המחלוקת העקרונית של האחרונים  :

האם לפי חישוב סטטיסטי ואם כן מהו האחוז הסיכון הקובע(הציץ אליעזר והרב אלישיב) ,

או לפי לפי הנורמה הציבורית (  מול הגרש”ז  אוירבך)
לבסוף נציג את המסקנות ההלכתיות שבמחלוקת הלכה למעשה לקורונה .

 

הסוגיה מתבססת על שיעור של הרב רימון במכון לב
צפו כאן 

The Discussion

x

עמדתו  של הרב אוירבך עובדת גם הפוך.
כלומר, גם אם יש סיכון אבל מרבית הציבור איננו חושש – הרי שקיימת הלכת “שומר פתאים ה'” שמשמעותה הוא שאם רוב הציבור איננו נזהר ממנה הגדרת פיקוח הנפש משתנה.

הדבר יכול להיות נכון לגבי פעולות מאוד נפוצות כמו נסיעה ברכב, והדין שייך גם בביקור של סבא וסבתא בתקופת הקורונה.

ואכן, ניתן להבין את ההיתר של חכמים בשתי צורות. אפשר לומר שהמצבים שבהם חכמים התירו להיכנס לסכנה אכן מוגדרים כמסוכנים, אבל במקרים הללו יש היתר להסתכן כי ה’ שומר. מצד שני, אפשר לומר שאם רבים נוהגים כך ולא חוששים– המצב לא מוגדר כסכנה. לפי זה מובן יותר מדוע אפשר לקחת את הסיכונים הללו.

 

גם כאשר יש סיכון – שומר פתאים ה’
אוקימתא

גם כאשר יש סיכון – שומר פתאים ה’

x

להרחבה בסוגיית פיקוח נפש במצוות השונות ראו כאן

הרחבה

הרחבה

תקדימים הלכתיים

x

מצאנו בפוסקים כמה עקרונות וסיפורים מפורשים על כך שהם דרשו מחולים לא לסכן את עצמם, והם היו צריכים לאכול ביום הכיפורים עצמו:

א. המגן אברהם קבע שכיום לא קובעים תעניות על מגיפות, מפני שתענית מחלישה את הגוף

ב.

סיפורים על צומות ומגפות

סיפורים על צומות ומגפות

מחלוקת הפוסקים לגבי הצום – הלכה למעשה