איסור זריעה בשמיטה | עמוד דיון
תקציר
איסור זריעה בשמיטה
בסוגיה נלמד את יסודות איסור הזריעה בשמיטה ואת פרטי ההלכה האקטואליים המשתלשלים ממנה
![](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/זריעה.jpg)
תמצית
הדיון המורחב
נחלקו אמוראים האם מלבד ארבעת איסורי השמיטה שמוזכרים בתורה, האדם חייב גם על מלאכות נוספות המוגדרות כתולדות של המלאכות הללו. לדעת רבא לא חייבים עליהם, ולדעת אביי כן.
![מחלוקת אמוראים על תולדות בשמיטה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/זריעה-150x150.jpg)
אילנות סרק בשמיטה
יש להתלבט האם התורה אסרה נטיעה רק של אילנות מאכל בשמיטה, או גם אילנות סרק.
ייתכן שהדבר תלוי בשאלה האם התורה אסרה את עבודת הקרקע, או אסרה ליהנות מהקרקע (ואז יש לאסור רק אילנות מאכל)
![האם אילנות סרק נאסרו בנטיעה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/זריעה-150x150.jpg)
-
x
הירושלמי הביא שלדעת רשב"ג מותר לטעת אילנות סרק בשמיטה, והסביר הר"ש סירלאו שזה מפני שהאדם לא נהנה מפירותיהם.
-
x
הרב אוירבך קבע שאין בלולבים קדושת שביעית, היות ולא נוטעים אותם על דעת להשתמש בענפים, ולכן ניתן לזרוק אותם לאחר השימוש בסוכות
איסור נטיעה בשמיטה
בפשטות איסור הזריעה בתורה כולל את כל סוגי הזריעה, לכאורה גם נטיעת עצים.
נחלקו הראשונים: ר"ש סירליאו סבור שגם בנטיעה יש איסור תורה, שהרי התורה אסרה לזמור עץ והזמירה מסייעת לו לגדול, וממילא מקל וחומר מוכח שגם נטיעה אסורה.
כנגדו, הרמב"ם סבור שיש בנטיעה רק איסור דרבנן
(ויש לכך נפקא מינה שבמה שנאסר רק מדרבנן ניתן להקל כדי לא להרוס את העץ).
![מחלוקת הראשונים באיסור נטיעה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/מחלוקת-סמויה-150x150.jpg)
![אי-הסכמה בין צדדים מחלוקת](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2013/10/מחלוקת1.png)
בגמרא בגיטין (נג, ב) נאמר שלדעת ר' מאיר מי שנוטע בשביעית חייב לעקור את הנטיעה מפני שעבר על איסור תורה. מכאן משתמע לכאורה שנטיעה אסורה מהתורה ולא רק מדרבנן! כך הבינו רוב האחרונים
![קושיה על הרמב"ם מהגמרא](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/04/סימן-שאלה-3-150x150.png)
![איתגור טענה על ידי שאלה קושיה/שאלה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2013/10/קושיה.png)
מנחת חינוך – הגמרא לא להלכה, מפני שהיא תואמת את שיטת ר' מאיר, ובסוגיה זו נפסק כר' יהודה
![מנחת חינוך – הגמרא לא להלכה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2015/06/טקסט-150x150.png)
החזון איש הסביר שלא נענשים על נטיעה כמו על איסורי תורה אחרים מפני שהיא לא מפורשת בפסוק (לפי הכלל שלא עונשים מדברים שלא מפורשים בכתוב), אבל גם הרמב"ם מסכים שנטיעה אסורה מהתורה.
![חזון איש – נטיעה אסורה מהתורה ולא לוקים עליה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/הורדה1-150x150.jpg)
הרב אליהו בלומנצוויג תירץ שהתועלת של הנטיעה תהיה בעוד כמה שנים ולא בשמיטה עצמה, ולכן היא לא נאסרה מהתורה כמו נטיעה
![הרב בלומנצוויג – התועלת מנטיעה עתידית יותר](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/הורדה-11-150x150.jpg)
הרב קוק תירץ שההבדל נעוץ בשאלה מה מצב הזרע לפני הזריעה. הגמרא עוסקת במקרה שאדם זורע גרעין של עץ בקרקע, כמו גרעין רגיל, וזה אסור מהתורה. הרמב"ם עסק במקרה בו הצמח כבר נמצא בצורה של שתיל ולכן הוא רק מפתח יצירה קיימת. מצב כזה נאסר רק מדרבנן.
![הרב קוק – תלוי מה מצב הצמח](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/הורדה-150x150.jpg)
שמיטה בעציצים וגידולי בית
הירושלמי מלמד שעץ שנטוע בתוך בית חייב בערלה ופטור ממעשרות, ושאר בספק האם הוא חייב בקדושת שביעית או לא.
![ירושלמי – ספק אם יש שביעית בגידולי בית](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/זריעה-150x150.jpg)
באשר לעציץ נקוב, מצאנו בחז"ל כמה מקומות בהם נראה שמי שזורע בו – דומה למי שזורע בקרקע לגבי ערלה ושבת, וכנראה לגבי שביעית.
![עציץ נקוב כמו אדמה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/זריעה-150x150.jpg)
באשר לעציץ שאינו נקוב, משמע מחז"ל והראשונים שכל האיסורים קיימים בו מדרבנן, וממילא גם מצוות השמיטה.
![עציץ שאינו נקוב – איסור דרבנן](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/זריעה-150x150.jpg)
מה יהיה הדין בעציץ שאינו נקוב שנמצא בבית? האם ניתן לצרף את שתי הקולות?
![דין עציץ שאינו נקוב בבית](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/זריעה-150x150.jpg)
-
x
באשר לעציץ שאינו נקוב בבית, כתב החזון איש שיש להקל בזה מדין ספק ספיקא, מפני שמצטרפות שתי סיבות להקל – זריעה בבית וזריעה מנותקת מהקרקע
-
x
הרב אהרן ליכטנשטיין הסביר שהירושלמי הסתפק האם מותרת זריעה בתוך בית כי הוא כלול ב"ארץ", שהרי קרקע הבית היא חלק מן הארץ. באשר לעציץ, אולי הוא נחשב כשדה כשהוא נמצא על האדמה במקום פתוח, אבל הוא בודאי אינו בכלל "ושבתה הארץ", שכן הוא מנותק מהארץ. לאור זאת, בכל מקרה מותר לזרוע בעציץ כזה, שהרי "שדך לא תזרע" אינו רלוונטי בבית, ו"ושבתה הארץ" לא כולל עציץ.
הרמב"ם פסק כשיטת רבא, שיש חיוב מהתורה רק על ארבעת המלאכות המוזכרות בפסוקים.
הכרעת הרמב"ם לגבי תולדות
הרמב"ם פסק כשיטת רבא, שיש חיוב מהתורה רק על ארבעת המלאכות המוזכרות בפסוקים.
למד מכאן הרב צבי פסח פרנק שניתן יותר להקל בזריעה במכונה, מפני שהאדם לא זורע בדרך הרגילה, ולכן זה יצא מגדר אב.
הרב פרנק – זריעה במכונה נחשבת לתולדה
למד מכאן הרב צבי פסח פרנק שניתן יותר להקל בזריעה במכונה, מפני שהאדם לא זורע בדרך הרגילה, ולכן זה יצא מגדר אב.
כנגדו, החזון איש טען שהיות והאדם הוא זה שתכנן היטב את פעולת המכונה ולא שינה אותה באופן מהותי, עדיין היא מוגדרת כאב.
חזון איש – רק שינוי משמעותי הופך לתולדה
כנגדו, החזון איש טען שהיות והאדם הוא זה שתכנן היטב את פעולת המכונה ולא שינה אותה באופן מהותי, עדיין היא מוגדרת כאב.