לקבלת שם משתמש וסיסמא
יצא ראשו – באשה המקשה לילד ומסוכנת, וקתני רישא:
החיה פושטת ידה וחותכתו ומוציאתו לאברים,
דכל זמן שלא יצא לאויר העולם לאו נפש הוא וניתן להורגו ולהציל את אמו,
אבל יצא ראשו – אין נוגעים בו להורגו, דהוה ליה כילוד ואין דוחין נפש מפני נפש,
ואם תאמר מעשה דשבע בן בכרי (שמואל ב, כ) הנה ראשו מושלך אליך
דדחו נפש מפני נפש – התם משום דאפילו לא מסרוהו לו היה נהרג בעיר
כשיתפשנה יואב והן נהרגין עמו, אבל אם היה הוא ניצול אף על פי שהן נהרגין
לא היו רשאין למסרו כדי להציל עצמן,
אי נמי: משום דמורד במלכות הוה, והכי מפרש לה בתוספתא
משמיא קא רדפי לה – לאמיה.
תלמוד ירושלמי, הוריות ג' ה
הרב יוסף צבי רימון