הירושלמי נשאר בספק דכתיב “ושבתה הארץ שבת לד'” וכתיב “שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור”, משמע רק בגלוי, ונשאר בבעיא. ולקמן ביררתי דרבינו והאחרונים הכריעו דשביעית בזה”ז דרבנן, ולפי זה הבעיא לקולא.
פאת השולחן כ, נב