ובשמיטה אם עושה עבודת הארץ, כגון שחורש שדהו או זורע או קוצר ע”י גוי, נהי דהלא תעשה של עבודת הארץ אינו, כי הכל כתוב לנוֹכֵחַ – ‘שדך לא תזרע'; אך בעשה עובר בכל עבודת קרקע אפילו ע”י אחרים, דכתיב ‘שבת שבתון יהיה לארץ’, ‘ושבתה הארץ’, מבואר גזירת הכתוב דהארץ תשבות.
מנחת חינוך קיב