מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם,

ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, ֿ

אבל כיון שמפני יצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במידת הצניעות,

שהיא קיומו של העולם הרוחני והחומרי.

מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים,

הייתה ראוי להיות שווה בין המינים, אבל מפני יקרת

ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה הצנוע מכיר,

כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק

ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה.

דוגמתם של דברים אנו מוצאים בדעות, התרחקות הראויה

וכמעט מוטבעת שלא לתור אחר מחשכות המרחיקות את המעמד המוסרי,

לפעמים נראה שדוחקים את חופש הדעת,

אבל מי שמכיר התכלית יבין את יקר ערך ההגבלה, ויקבל אותה באהבה.