לקבלת שם משתמש וסיסמא
בשיעור שעבר עסקנו בשאלה האם יש איסור להתרפא על ידי רופא גוי.
ראינו את סוגיית הגמרא ואת פסיקת ההלכה בימינו לאור ההיתרים המופיעים מהגמרא ועד האחרונים.
אחד מהמקרים עליו נאמר כבר בגמרא כי אין איסור להתרפא מגוי,
הינו כאשר האדם נמצא על ערש דווי ונראה כי הרפואה כבר לא תועיל ול:
"ואמרי לה אמר רב חסדא אמר ר' יוחנן: ספק חי ספק מת – אין מתרפאין מהן,
ודאי מת – מתרפאין מהן. מת, האיכא חיי שעה! לחיי שעה לא חיישינן.
ומנא תימרא דלחיי שעה לא חיישינן? דכתיב: 'אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם',
והאיכא חיי שעה! אלא לאו לחיי שעה לא חיישינן" (כז:).
