ולפי"ז אמרתי דיש להוסיף בסברתו דיש לחלק בה להקל ולהחמיר,
דאם יצוייר מכירה והקנאה לגוי שיקנה קרקע בא"י אבל הקניה לא תוסיף לו כח ושום אפשרות להגיע עי"ז לידי ישיבת קבע בארץ, יתכן לומר דבכה"ג לא יעבור ישראל המוכר בל"ת,
דשרש האיסור באזהרה דלא תחנם לאו בקנין תליא מילתא
ורק בגורם לו חניה בארץ זהו שרש האיסור,
ולכן בהיתר מכירה שנהגו שמסודר באופן בטוח שמכירה זו לא תביאהו שישתקע בארץ,
יתכן לומר דאע"ג שהקנין חל אבל אם הגוי לא יבוא עי"ז לידי ישיבת קבע
אין זה איסור שאסרה תורה ואין זה בכלל לא תחנם.