לדעתי התשובה ברורה:
קדושת שביעית היא זכות מיוחדת, ולכן צריכים אנו להשתוקק לרגע שבו נאכל פירות קדושים!
אמנם יותר קל ונוח לקנות פירות שאינם קדושים בקדושת שביעית, אולם הקשיים המתעוררים כאשר משתמשים בפירות קדושים הם בהחלט ברי התמודדות.
בדרך כלל, אדם האוכל בצורה רגילה כדרך רוב בני האדם, אינו נזקק לשינויים גדולים במיוחד בדרך אכילתו,
והדינים הרלוונטיים עבורו מתבטאים בעיקר בצורת ההתייחסות לשאריות המזון.
בנוסף לכך, גם אם חלק מהלכות שמירת קדושת שביעית דורשות השקעה,
הרי שהזכות העצומה לאכול פירות שביעית (שיתכן וכוללת בתוכה מצוות עשה, כדלהלן)
גוברת על כל הקשיים שבדרך. לשם משל, אדם הנושא ברשותו זהב ויהלומים אמנם צריך לטרוח בשמירתם, אך הוא שמח על טרחה זו בשל הזכות להחזיק באותם יהלומים. אף אנו כאותו אדם – טורחים בשמירה על קדושת הפירות, ושמחים על הזכות שנפלה בחלקנו להשתמש בפירות הקדושים בקדושת שביעית.
ספר שמיטה, הרב רימון עמ’ 83
משנה ראשונה על שביעית (ד, י)