דקיימא לן דאזלינן בתר דינינו בין להקל בין להחמיר . . .
ובעל כרחך צריכים אנו לזה,
דלא מהני שום שטר בעולם בזה בדיניהם,
דחוק גזר אצלם דמכירה כזו, שנעשה להפקיע איסור
אינה מכירה כלל. . . .
אלא ודאי דאין לנו רק דין שפסקה לנו התורה,
ולכן אין חילוק כלל בין אם נכתב בלשון אשכנז או בלשון הקודש