דקיימא לן דאזלינן בתר דינינו בין להקל בין להחמיר . . . ובעל כרחך צריכים אנו
לזה, דלא מהני שום שטר בעולם בזה בדיניהם, דחוק גזר אצלם דמכירה כזו
שנעשה להפקיע איסור אינה מכירה כלל. . . . אלא ודאי דאין לנו רק דין שפסקה
לנו התורה, ולכן אין חילוק כלל בין אם נכתב בלשון אשכנז או בלשון הקודש