האומר "על קן צפור יגיעו רחמיך,  ו"על טוב יזכר שמך", "מודים מודים" – משתקין אותו.

גמרא:

בשלמא "מודים מודים" משתקין אותו – משום דמיחזי כשתי רשויות;

ועל טוב יזכר שמך נמי משמע 'על הטובה ולא על הרעה', ותנן [ברכות פ"ט מ"ה]:

חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה;

אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מאי טעמא?

פליגי בה תרי אמוראי במערבא:

רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא: חד אמר: מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית ,

וחד אמר: מפני שעושה מדותיו  של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזרות.

ההוא דנחית קמיה דרבה, ואמר: "אתה חסת על קן צפור – אתה חוס ורחם עלינו"!

אמר רבה: כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה!

אמר ליה אביי: והא משתקין אותו תנן!?

ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי

ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא,

אמר "האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד";

המתין לו עד דסיים, כי סיים אמר ליה: סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך?

למה לי כולי האי?: אנן – הני תלת דאמרינן,

אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא

ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה –

לא הוינן יכולין למימר להו, ואת אמרת כולי האי ואזלת?

משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו בשל כסף – והלא גנאי הוא לו!