מצווה שלישית, שאמרה תורה בפירות שביעית 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה', ודרשו 'לאכלה ולא לסחורה'. וזה דבר תורה הוא… ונכפלה זאת המצווה באמרו יתעלה 'ואכלו אביוני עמך', שלא אמר לאביוני עמך תעזוב אותם כמו שאמר 'לעני ולגר תעזוב אותם' בלקט ושכחה, אבל לשון אכילה מזכיר בהם הכתוב בכל מקום. והנה העושה סחורה בהם עובר בעשה.
משנה ראשונה על שביעית (ד, י)