וכן בשו"ת חת"ס ח"א מאה"ע (סי' מג) כ' כן כמה פעמים. ע"כ. והניף ידו שנית בכל בו ח"ב (עמוד קמז) שמ"ש החת"ס בתורת משה להזהיר ע"ז, מפני שאז חשב שמספר זה יש לו שייכות ללידת משיחם. ובאמת שאין לו שום שייכות לזה. וכמ"ש באוצר ישראל. ולכן גם הוא חזר מזה, וכ' בתשו' למספרם ובכל ספרי התנ"ך ופוסקים רוא"ח נדפס מנין השנים גם למספרם ואין פוצה פה ומצפצף. ע"ש. וגם אנכי הרואה בכמה מעשה ב"ד שבחו"ל שכותבים התאריך הלועזי המתאים ליום וחדש ושנת התאריך העברי. ולכן העיקר לדינא שאין בזה שום איסור מן הדין. והמקילים בזה יש להם ע"מ שיסמוכו, אולם מהיות טוב אל תקרי רע, וכל שאין צורך גדול, יש לכתוב החדשים והשנים למספר בני ישראל. ובפרט פה בארצנו הקדושה. וכשיש צורך בדבר טוב לכתוב מלבד למספרם גם לבריאת עולם.