דעת רוב הפוסקים היא שיצום כרגיל. ואם הוא מתחיל להרגיש חולשה יאכל וישתה לשיעורין.
יש שני סוגי נדבקים ללא תסמינים: יש נדבקים א-סימפטומטיים, שהם כאלו שאין להם תחושות חיצוניות של המחלה, ויש נדבקים פרה-סימפטומטיים שבינתיים אינם חולים אבל בהמשך עלולים לחלות (שהרי התסמינים יכולים להופיע תוך שבועיים).
מכיוון שבימים הראשונים אי אפשר להפריד בין שני הסוגים הרי שאז יש להתייחס אליהם כחולים בפוטנציאל. לכן קבעו הפוסקים שאדם שגילה את המחלה בסמוך ליום הכיפורים – יתחיל לצום, ואם הוא לא מרגיש טוב, עליו להפסיק לצום.
הרב מרדכי הלפרין סבור שיאכל וישתה לשיעורין כבר מתחילת הצום מאותן סיבות של אדם שנמצא בבידוד
בסוגיא זו נברר האם וכיצד לצום בתקופת הקורונה ביום הכיפורים:
הסיבה לדיון הייחודי הוא שבניגוד למחלות רגילות שאנו מכירים את מהלכן
הקורונה עלולה לתקוף בבת אחת גם אדם שלכאורה רק חש לא טוב (או אפילו רק אומת וטרם גילה תסמינים כלשהם)
וכך גם לגבי קבוצות סיכון שסכנת ההידבקות והתמותה בהם גדולה מאוד .
נדון בהגדרות של ספק פיקוח נפש, כיצד מגדירים אותו
ומה השיקולים השונים לכך ?
נציג את המחלוקת העקרונית של האחרונים :
האם לפי חישוב סטטיסטי ואם כן מהו האחוז הסיכון הקובע(הציץ אליעזר והרב אלישיב) ,
או לפי לפי הנורמה הציבורית ( מול הגרש"ז אוירבך)
לבסוף נציג את המסקנות ההלכתיות שבמחלוקת הלכה למעשה לקורונה .
הסוגיה מתבססת על שיעור של הרב רימון במכון לב
צפו כאן