סוגיא מזמנת דיונים בתוך קבוצות  שבהן מוצפות נקודות מבט שונות. הדיון מעמת הדעות  ובכך מעשיר את ההתמודדות עם האתגרים העכשוויים. זהו המודל של “החכמה הקולקטיבית ”  שבה יצירת הדעת האנושית היא פרי מאמץ משותף של רבים (כמו למשל בויקיפדיה).

במקביל , סוגיא שואבת את השראתה ממודל החשיבה התלמודית.הלל ושמאי לא כתבו ספרים משל עצמם. המטרה העיקרית הייתה לייצר שיח ורק אחר כך לערוך ולשמר את הויכוח על טיעוניו וראיותיו הסותרים.

מודל החשיבה ה “בית המדרשית” – מנצל את  “סיעור המוחות” , כך שהקבוצה הדנה יחד, מנצלת את המשאבים השונים של חבריה ליצירת חכמה משותפת . תהליך זה   מדרבן  מחלוקות מתוך ההבנה  שהמציאות היא מורכבת מכדי לצמצמה לעמדה אחת.

הסוגיה הערוכה איננה התמליל של הדיון אלא יצירה קולקטיבית של מעין “ויקיפדיה” של שיח רב-קולי, מגובש ומתומצת, הדן בשאלות חיינו הבוערות.

הסוגיה הוירטואלית נשארת פתוחה להמשך דיון עתידי ובכך היא שונה מהספר או המאמר שבו הדיון “נכלא” עם הדפסתו.