אני חושב הפוך ! צריך לתת את המכשיר למי שמצבו חמור יותר .

אין לנו להתערב בשיקולי סיכויי החלמה שכן בסופו של דבר החיים הם בידי הקב"ה
ואין לנו ל"שחק" אלוקים .

ומי קבע שלא להתערב זה לתת את המכשיר למי שמצבו חמור יותר?

כיצד אנחנו קובעים את הקריטריון לפיו אנחנו מחליטים על סדר העדיפויות?

אם אנחנו רוצים להשאיר את ההחלטה בידי אלוקים אולי עלינו להטיל מטבע ביניהם?

ראשית, לדעתי ריבונו של עולם ברא אותנו כדי לשתף פעולה בתיקון עולם במלכות שדי מתוך פעילות ואחריות, ולא להשאיר את הנהגת והצדק והיושר בעולם לידיו.

לכן, אין מנוס מאשר להתערב במטרה לעשות מקסימום טוב / בהתאם להוראות התורה המגדירים את הטוב.

לדעתי הסוגיא מורכבת מאוד, מצד אחד העדפת המסוכן ביותר, תשאיר את אלו עם סיכויי החלמה להתמודד עם המחלה באופן טבעי בלבד, וע"כ הטענה ההפוכה היא ראשית לתת לחולים שסיכויי החלמה גבוהים תפיק תועלת מהטיפול הרפואי.

ייתכן ונדרש למצוא איזון ביניים, בין להשאיר חולים עם סיכויי החלמה גבוהים ללא טיפול מתערב,

אך מנגד לא לטפל בסיכויי החלמה נמוכים מאוד, אלא בעיקר במצבי הביניים אשר ההתערבות הנה אפקטיבית ונדרשת ביותר לגבם.

ברוך ה', שלא נדרשנו בארץ להגיע למצבי קיצון כאלו, ואנו יכולים לטפל בכולם, באמצעות הרחבת אמצעי הטיפול, ושלא יביאנו לידי ניסיון…

ראשית, לדעתי ריבונו של עולם ברא אותנו כדי לשתף פעולה בתיקון עולם במלכות שדי מתוך פעילות ואחריות, ולא להשאיר את הנהגת והצדק והיושר בעולם לידיו.

לכן, אין מנוס מאשר להתערב במטרה לעשות מקסימום טוב / בהתאם להוראות התורה המגדירים את הטוב.

לדעתי הסוגייה מורכבת מאוד, מצד אחד העדפת המוסכן ביותר, תשאיר את אלו עם סיכויי החלמה להתמודד עם המחלה באופן טבעי בלבד, וע"כ הטענה ההפוכה היא ראשית לתת לחולים שסיכויי החלמה גבוהים תפיק תועלת מהטיפול הרפואי.

ייתכן ונדרש למצוא איזון ביניים, בין להשאיר חולים עם סיכויי החלמה גבוהים ללא טיפול מתערב,

אך מנגד לא לטפל בסיכויי החלמה נמוכים מאוד, אלא בעיקר במצבי הביניים אשר ההתערבות הינה אפקטיבית ונדרשת ביותר לגבם.

ברוך ה', שלא נדרשנו בארץ להגיע למצבי קיצון כאלו, ואנו יכולים לטפל בכולם, באמצעות הרחבת אמצעי הטיפול, ושלא יביאנו לידי ניסיון…גלעד סממה

שלום וברכה

אני קצת מתקשה להבין מדבריך מה היא בידיוק עמדתך בנושא.

אין ספק שאנו חייבים להתערב במעשה הבריאה כאשר יש לנו יכולת ברורה לעשות טוב . ממילא , "מאז שניתנה רשות לרופא לרפאות"  חובתנו לעסוק ברפואה.

אבל , אפילו בענין זה יש מורכבות – ועיינו ברמב"ן המפורסם בענין זה .

ולכן יש לשים גבול ליכולת שלנו ל"שחק אלוקים" להחליט על גורל חיי אדם, בוודאי  כאשר ההחלטה עצמה היא ספקית .

ולא רק זה . מה קורה כאשר לשני האנשים סיכויי החלמה טובים (מעל 50%) אלא שאחד בעל יותר סיכויים מהשני . האם השיקול הסטטיסטי הוא זה שצריך להכריע ?

מצטרף לשאלה ומחדד.

האם כאשר הגיעו שני אנשים, שניהם בעלי אותו סיכוי הישרדות ( כלומר, הסיכוי שישארו בחיים) בזכות אותו הטיפול אך אחד מהם יישאר בעל מום וכנראה שאין דרך למנוע זאת בעוד השני יכול לחזור לבריאות מלאה, האם בכזה מקרה ישנה עדיפות לאחד על פני השני?