יסודות איסורי המלאכות בשמיטה | עמוד דיון
תקציר
יסודות איסורי המלאכות בשמיטה
בסוגיא נלמד את עיקרי איסורי המלאכות בשנת השמיטה, הן מהתורה והן מדברי חכמים
![](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/10/2_6c213ebc8e75cbdb24bf04dcdc678b60.jpg)
תמצית
הדיון המורחב
שביתת האדם או האדמה ?
הרב קוק כתב שניתן להבין מהמילים "ושבת הארץ שבת לה'" שבכל מקרה יש מצווה שהקרקע תשבות, אפילו גם אם יהודים לא עובדים בה
![שמיטה – על האדם או על האדמה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/02/תמונה1.png)
ספר החינוך מלמד שאין רק איסור על האדם לעבוד בשמיטה, אלא יש מצוות עשה חיובית לשבות בשמיטה. לא מספיק ברור מדבריו כיצד אמורים לקיים את מצוות העשה הזאת.
![ספר החינוך – מצוות עשה לשבות](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2015/06/טקסט-150x150.png)
מדברי האבן עזרא נראה שהמצווה הזו מתבטאת בחובה של האדמה לשבות בשמיטה, ולכן אסור ליהודי לתת לגוי לעבד את האדמה שלו בשמיטה. כך גם הבין המנחת חינוך.
![אבן עזרא ומנחת חינוך – מצווה שהקרקע תשבות](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2015/06/טקסט-150x150.png)
אולם למעשה רבים מהאחרונים, ובראשם הרב קוק כתבו שהמצווה היא שהאדם ישבות ולא הקרקע, וזה רק הידור שגם הקרקע תשבות אם הדבר אפשרי.
![הרב קוק – המצווה על האדם בלבד](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/הורדה-150x150.jpg)
בשיטת הרמב"ם ניתן להתלבט, מפני שבהלכות הוא מדגיש שהחובה היא שהאדם ישבות, אולם בכותרת הנושא הוא כותב שהמצווה על האדם.
![שיטת הרמב"ם במצוות השביתה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/הורדה-1-150x150.jpg)
-
x
הרב קוק הסביר שלדעת הרמב"ם צריך להבחין בין גדרי המצווה ההלכתית לבין עקרונות המצווה. כותרת הספר מבטאת את העיקרון – צריך שהקרקע תשבות. אולם בהלכות הוא קובע את הגדרים למעשה, ושם מבואר שהחובה היא על האדם שישבות, והאדם לא עובר איסור כאשר הקרקע לא שובתת.
השלכות החקירה האם המצווה על האדם או האדמה
הרב צבי פסח פרנק כתב שגם שאלת הזריעה בגרמא בשמיטה תלויה בשאלה האם קיימת מצוות עשה שהקרקע תשבות, כי אם יש חובה שגם היא תשבות, אז יש לאסור גם זריעה שלא מתבצעת באופן ישיר.
![הרב פרנק – זריעה בגרמא תלויה בשאלה אם הקרקע צריכה לשבות](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/הורדה-12-150x150.jpg)
-
x
הרב יעקב אריאל קבע שכאשר האדם מזיז את המכונה ממקום למקום קשה לדון אותה כמו גרמא, ורק כאשר היא נעה באמצעות פול חשמלי אז יש מקום לדון כמו גרמא ולהקל במקרים מסוימים.
שאלות לדיון
- כיצד הרב קוק מסבר את דברי הרמב"ם?
- לאור המצווה של הקרקע לשבות לפי חלק מהפוסקים, מה יעשה אדם שגר בבניין ויש להם גינה משותפת, ושאר הדיירים לא מוכנים לשמור את השמיטה? מה קבע הרב אוירבך בנושא?
![הרב אוירבך – צריך להפקיר את חלקו בגינה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/Orbach-1--150x150.jpg)
נחלקו המנחת חינוך והרב אוירבך האם כאשר אדם זורע לפני השמיטה והצמח משריש בשמיטה עצמה, הוא עובר על העשה של ושבתה הארץ.
מה סובר כל אחד ומהם טעמיו?
![השרשה בשמיטה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2020/11/images-1.jpg)
יסודות השמיטה בתורה ובחז"ל
התורה מזכירה ארבעה איסורי מלאכה בשמיטה: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. לצג זה היא מזכירה את החובה שהארץ תשבות (מצווה חיובית)
![איסורי המלאכות](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2015/06/טקסט-150x150.png)
חז"ל מלמדים שלא כל מה שמוזכר בתורה נאסר לגמרי. זריעה נאסרה לגמרי, אולם לגבי קצירה אין איסור מוחלט. נחלקו הפרשנים האם מותר לקצור בכמות קטנה יותר או לשנות את צורת הקטיף.
![איסור זריעה לעומת קצירה](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2015/06/טקסט-150x150.png)
גם לגבי אכילת הפירות יש לנו מצווה מיוחדת שנקראת ביעור, ולכן יש מועד מסוים בו צריך לבער את הפירות מהעולם.
![מצוות ביעור](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2015/06/טקסט-150x150.png)
קיימות שתי אפשרויות כיצד להבין את ההפקר בשמיטה, האם זו חובה על החקלאי להפקיר ולכן במקרה שלא הפקיר אסור לאחרים לקחת מהפירות, או שההפקר מתרחש מעצמו בגלל גזירת הקב"ה ובכל מקרה אפשר לקחתם?
![מיהו המפקיר](http://lev.sugia.net/wp-content/uploads/sites/104/2015/06/טקסט-150x150.png)
ערוך השולחן – קיימת מצוות עשה של שביתת הארץ
ערוך השולחן פסק כמו שיטת המנחת חינוך, ולכן לדעתו קיימת מצוות עשה שהקרקע תשבות בשמיטה.