להתחברות

בית מדרש סוגיא -המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

פשטי מקראות השמיטה | עמוד דיון

תקציר

פשטי מקראות השמיטה

תכני השמיטה במקראות השונים

סיכום ביניים

בסוגיה זו ננתח את המקורות  השונים בתורה העוסקים בשמיטה .

נשווה את המטרות, האיסורים והמצוות השונות בכל אחד מהמקראות

ואת הקשר ביניהם

הדיון המורחב

x

בתוך פרשת כי תשא, התורה מצווה על איסור מלאכה בשבת, ואז מוסיפה גם את המילים 'בחריש ובקציר תשבות'.

נחלקו תנאים בגמרא מה כוונת התורה בציווי זה, כאשר לדעת ר' ישמעאל הכוונה לאיסור מלאכה בשבת, ולדעת ר' עקיבא התורה באה לאסור חרישה בשמיטה.

מחלוקת התנאים על חרישה

מחלוקת התנאים על חרישה

x

נאמרו כמה הסברים כיצד ר' עקיבא למד שבפסוק מדבר על השמיטה. רש"י הסביר שלא ייתכן שהתורה תתייחס לחרישה בשבת, שהרי ידוע כבר שהיא נאסרה. היד רמ"ה הסביר שר' עקיבא מפרש גם את תחילת הפסוק כעוסק בשמיטה (ימים=שנים).

הסברי הראשונים לשיטת ר' עקיבא

הסברי הראשונים לשיטת ר' עקיבא

תגובה אחת
  • x

    ראו כאן את השוואת המצוות שיש בפרקים כג ו-לד של ספר שמות. שימו לב האם מצוות שמיטה נמצאת בשניהם. האם ניתן להבין מהיכן ר' עקיבא למד שהפסוק הזה עוסק בשמיטה?

    המקור לשיטת ר' עקיבא בפשט הפסוקים

    המקור לשיטת ר' עקיבא בפשט הפסוקים

מטרות השמיטה ואיסורי המלאכה

x

לקראת השיעור ביום שלישי – יצרנו את העמוד של "פשטי המקראות" כאן
והעלינו את כל המקורות המקראיים אליהם הפנית .

רצינו להוסיף בעמוד הדיון בצד הלינקים למקורות שאלות מנחות לקראת השיעור

א. מה ההבדלים בין מטרות השמיטה לפי כל אחד מהמקורות ?
ב. מה ההבדלים בין איסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות ?
ג. האם ומהו הקשר בין המטרות לאיסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות

לימוד פשטי המקראות

לימוד פשטי המקראות

x

א. מה ההבדלים בין מטרות השמיטה לפי כל אחד מהמקורות ?

 

מטרות השמיטה

מטרות השמיטה

x

לפי המתואר בשמות כ"ג, נשמע שמטרת השמיטה היא סוציאלית חברתית, דאגה לעניים שיוכלו לאכול מהיבול.

חנן אליאס

x

ב. מה ההבדלים בין איסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות ?

איסורי המלאכה

איסורי המלאכה

x

בשמות כ"ג התורה רק מבקשת לשמוט את השדה ולא מפרטת מה לעשות, בויקרא כ"ה היא מפרטת ארבע מלאכות שאסורות, ובדברים ט"ו היא מדברת על איסורים בתחום הכלכלי

אהוד לביא

x

ג. האם ומהו הקשר בין המטרות לאיסורי המלאכה בכל אחד מהמקורות

הקשר בין המטרות לאיסורים

הקשר בין המטרות לאיסורים

חנן אליאס

שמיטה – הפקעת האדם או המלך?

x

המנחת חינוך הסתפק בשאלה האם מי שמגדיר את השדה כמופקרת זה הפקרה של האדם מדעתו, או שעצם העובדה שהתורה ציוותה על כך מגדירה את השדה כמופקרת.

נפקא מינא יש בשאלה האם יש להפריש מעשרות מפירות שביעית שלא הופקרו (הפקר פטור ממעשרות). המבי"ט נטה לומר שהפקרת התורה מספיקה לזה ולכן השדה פטורה ממעשרות, ואילו הבית יוסף טען שהיא חייבת היות והאדם לא הפקיר.

האם צריך שהאדם יפקיר את השדה, ונפק"מ לעניין מעשרות

האם צריך שהאדם יפקיר את השדה, ונפק"מ לעניין מעשרות

תגובה אחת
  • x

    למחלוקת זו יש השלכה על השאלה האם להפריש מעשרות מיבול נכרי.

    לדעת המבי"ט גם פירות של גוי פטורים ממעשרות, ואילו לדעת הבית יוסף הם חייבים במעשרות.

    הדי המחלוקת רלוונטיים עד היום, ויש מחלוקת בציבור החרדי כיצד לנהוג ביבול נכרי.

x

השלכה נוספת של חקירה זו היא השאלה האם האדם צריך להפקיר את השדה בפיו. הרב משה פיינשטיין למד מדברי הרמב"ם שצריך להפקיר בפה, ומכאן שהאדם צריך להיות אקטיבי בתהליך ההפקר.

השלכה נוספת – חובת הפקר בפה

השלכה נוספת – חובת הפקר בפה

x

הרמב"ם קבע שמי שנועל את כרמו בשמיטה כדי שאחרים לא ייכנסו עובר על מצוות עשה.

כיצד לדעתם יש לנהוג כיום, האם להשאיר את הגינה פתוחה כל השנה? מה דעתכם על הצעת החזון איש בנידון?

שאלה לדיון

שאלה לדיון

ראשי פרקים

מטרות השמיטה ואיסורי המלאכה

לקריאה

שמיטה – הפקעת האדם או המלך?

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
עורך
12.01.2021 8:59

למחלוקת זו יש השלכה על השאלה האם להפריש מעשרות מיבול נכרי.

לדעת המבי"ט גם פירות של גוי פטורים ממעשרות כי הם דומים לפירות שביעית של יהודי שלא הופקרו, ואילו לדעת הבית יוסף הם חייבים במעשרות הן מצד שיש בהם קדושת שביעית, וגם אם היתה, עדיין חייבים במעשרות ללא הפקרת האדם.

הדי המחלוקת רלוונטיים עד היום, ויש מחלוקת בציבור החרדי כיצד לנהוג ביבול נכרי.

מקורות אחרונים

חברי בית המדרש