להתחברות

בית מדרש סוגיא -המרכז האקדמי לב

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

דמו של מי אדום יותר? | עמוד דיון

תקציר

דמו של מי אדום יותר?

סוגיית הגמרא והשלכותיה

רק רצח אקטיבי אסור

רק רצח אקטיבי אסור

לפי דעת  תוספות– האיסור של "סומקא דדמך " הוא רק כאשר האדם נדרש לרצוח באופן אקטיבי  .

אבל אם הוא פסיבי , כגון שזורקים אותו על תינוק , איננו חייב למסור את נפשו.

מכאן ניתן להסיק שבמקרה של מכונית אוטונומית –
אינו חייב להסיט את ההגה גם אם יהרוג את מי שמולו

גם רצח פסיבי אסור

גם רצח פסיבי אסור

הגר"ח בשיטת הרמב"ם סבור שאין הבדל בין רצח פסיבי לאקטיבי,

ובשניהם חלה הסברא שדמו של החבר אינו אדום יותר

סיכום ביניים

הגמרא במנחות כאן דנה בשאלה האם פיקוח  נפש דוחה איסור רצח

ומהי הסברא שעומדת מאחורי ההכרעה ההלכתית בנושא זה .
בסוגיא זו נדון בסברא ובהשלכותיה למקרים של מכוניות אוטונומיות  ותעדוף מכונות הנשמה .

נבחון האם מדובר רק ברצח אקטיבי או גם בהריגה פסיבית
(מחלוקת תוספות והרמב"ם לפי פרשנותו של ר' חיים מבריסק

הדיון מבוסס על שיעורו של הרב רימון בנושא זה כאן

הדיון המורחב

x

מה עושים כאשר אין מספיק מכונות נשימה וצריך להחליט את מי לתעדף  . שאלה זו קשורה גם לנושא המכוניות האטונומיות: כיצד יש לתכנת מכונית במצב שהיא עלולה לפגוע באדם אבל אם תסטה הצידה – תהרוג את עצמך  או להיפך – אם תמשיך ישר תהרג אבל אם תסובב את ההגה תהרוג מישהו אחר .

הרב רימון כאן כאן

תעדוף נפש מפני נפש – יסודות

תעדוף נפש מפני נפש – יסודות

סברת הגמרא – דמו של מי אדום?

x

הגמרא בפסחים כאן קובעת – את העיקרון המנחה, אסור לרצוח על מנת שלא להיהרג. מהסברא שדמך אינו אדום יותר מחברך.
לפי העקרון הזה במכונית אוטונומית –  אם אתה עומד להיהרג אם תמשיך ישר – אסור לך לסטות ולהרוג עובר אורח כדי להציל את עצמך
הרב רימון כאן

איסור שפיכות דמים באופן אקטיבי – אסור להסיט את המכונית

איסור שפיכות דמים באופן אקטיבי – אסור להסיט את המכונית

4 תגובות
  • x

    היושב במכונית אינו דומה למי שרוצח את עובר האורח .   לא לא הוא זה שעושה את ההרג בפועל – אלא המתכנת והוא בכל מקרה יהרוג את את אחד מהם . מי מייחס את הפעולה ליושב באוטו, הוא במקרה יושב שם .  אולי יש כאן רצח בשוגג .

    ראה כאן

    האם היושב במכונית הוא הרוצח?
    קושיה/שאלה

    האם היושב במכונית הוא הרוצח?

  • x

    המתכנת צריך לפעול לכאורה לפי כללי ההלכה  שהיו חלים על היושב באוטו. למרות שהוא לא יהיה שם – הוא צריך להחליט עבור היושב באוטו מה הפעולה הנכונה שהוא היה אמור לעשות לו היה נוהג בידיו – והתכנות הוא בשבילו .

    ראו כאן

    המתכנת פועל בשם היושב
    תשובה

    המתכנת פועל בשם היושב

  • x

    (?) האם מדובר בישראל או בכל אדם
    הסוגיא עצמה דנה בישראל  אבל מבחינה הלכתית המצב מורכב יותר בימינו קיימת ההלכה של "מפני דרכי שלום" שיתכן שתחול גם כאן.

    האם מדובר בישראל או בכל אדם?
    קושיה/שאלה

    האם מדובר בישראל או בכל אדם?

  • x

    הסוגיא עצמה דנה ביהודים, אבל מבחינה הלכתית המצב מורכב יותר. בימינו קיים השיקול של דרכי שלום שיש להפעיל אותו. השאלה מתעצמת יותר כאשר האלטרנטיבה היא לא שקולה: אם כאשר המכונית תפגע בצד אחד היא תהרוג אדם אחד, וכאשר היא תפגע בצד אחר היא תהרוג כמה אנשים – יש להעדיף צד מסוים?

    אלו שאלות שמוצפות עכשיו בעולם בכמה מוקדים, ומדהים לחשוב על כך שיש לתורה שלנו מה לומר בנושא!

     

    ראו כאן

    מורכב אבל בימינו חל מפני דרכי שלום
    תשובה

    מורכב אבל בימינו חל מפני דרכי שלום

מחלוקת ראשונים : אבחנה בין רצח אקטיבי לפסיבי

x

מה קורה במקרה ההפוך . אם אמשיך ישר אהרוג אבל אם אסטה אהרג . האם אני מחוייב לסטות

(ויש מקום לשאול מה קורה אם  אסטה אפגע ביחיד לעומת להרוג )
תוספות טוענים שהאיסור הוא רק בעשיית פעולה אקטיבית שתגרום למות חברו. אבל אם אתה פסיבי (למשל אם זורקים אותך על תינוק – הוא יהרג)  אינך חייב להרוג את עצמך – כלומר אתה רשאי להמשיך ישר גם אם התוצאה תהיה הריגתו של האחר כי אתה פסיבי ועל זה לא נאמרה סברת "סומקא דדמך"  .

רימון כאן

הריגה פסיבית אינה אסורה: שיטת התוספות
אוקימתא

הריגה פסיבית אינה אסורה: שיטת התוספות

2 תגובות
  • x

    ?(קושיא) – המכונה או האדם
    יש מקום בהמשך לדון מי אקטיבי ומי פסיבי ,האם המכונה או האדם .
    כרגע מזהים את היושב באוטו עם המכונית ובכל מקרה , במקרה  של המשך הנסיעה הרי שבוודאי כאשר

    ערן יהודה – המחשב או האדם?
    קושיה/שאלה

    ערן יהודה – המחשב או האדם?

  • x

    כרגע מזהים את היושב באוטו עם המכונית, כדי לחדד את המושגים יותר.

    ראו כאן

    היושב מזוהה עם המכונית
    תשובה

    היושב מזוהה עם המכונית

x

הסברה שהיתה ברורה לתוספות לא היתה ברורה לרמב"ם (יסודי התורה ה, א-ב). ר' חיים מבריסק (על הרמב"ם שם)[2] כתב בדעתו שאפשר להבין את הגמרא בשתי צורות, וממילא גם לשלול את דבריהם.

אפשרות אחת היא שבגלל שלא ידוע איזה דם אדום יותר – אין לעשות מעשה בשום מקרה אלא להמשיך את המצב הקיים (ולכן אם האדם פסיבי – חברו ימות). אפשרות שניה היא שבכל מקרה אסור לאדם לגרום לחברו למות, הן בצורה אקטיבית והן בצורה פסיבית, מפני שדין "יהרג ואל יעבור" נאמר בכל מקרה.

שאלה נוספת שיש לברר היא מה היחס בין הנהג לבין המכונית. אם דנים אותם כיחידה אחת – אפשר לומר שתוספות יתירו להרוג את החבר והרמב"ם יאסור. אבל אם נאמר שהרכב הוא ישות חיצונית ורואים אותו כמו ממון שמזיק, ייתכן שהאדם לא מסוגל למסור את נפשו ולסכן את עצמו כדי שהממון שלו לא יזיק לאחרים.

ראו כאן

[1] רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ה, הלכות א-ב:

כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי, כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.

 

במה דברים אמורים בשאר מצות חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכת דמים, אבל שלש עבירות אלו אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג, יהרג ואל יעבור, במה דברים אמורים בזמן שהעובד כוכבים מתכוין להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו, או אנס אשה לבועלה וכיוצא בזה, אבל אם נתכוין להעבירו על המצות בלבד, אם היה בינו לבין עצמו ואין שם עשרה מישראל יעבור ואל יהרג, ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד.

 

[2] חידושי ר' חיים הלוי הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה א:

דבאמת יש לפרש מאי דקאמר הגמ' הך סברא דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דחברך סומק טפי בתרי גווני: או דנימא דכיון דשקולין הם שניהם ע"כ ממילא הוי דינא דצריך להיות בשב ואל תעשה ועל מעשה בידים יהרג ואל יעבור, או דנימא דכיון דשקולין הן ממילא אינה נדחית בפני פקוח נפש, ואין חילוק בין שב ואל תעשה למעשה בידים דלעולם אין בה דין דחיה, וממילא דהוי דינא דיהרג ואל יעבור בכל גווני, וגם ברציחה גופה אם הי' שב ואל תעשה בגוונא דיש בה דין רציחה ג"כ אמרינן כיון דשקולים הם ואין חבירו נדחה מפני פקוח נפשו ממילא יהרג ואל יעבור כיון דלא חלה דין דחיה בהרציחה.

גם רצח פסיבי אסור: שיטת הרמב"ם
מחלוקת

גם רצח פסיבי אסור: שיטת הרמב"ם

סיכום ביניים

x

מסברת הגמרא  "דמך לא אדום יותר " עולה בבירור שאסור  לרצוח באופן אקטיבי כדי להציל את נפשך .
ממילא , במקרה שלפנינו , מוסכם על כולם שאסור לנהג לסטות הצידה ולהרוג אדם אחר כדי להציל את עצמו מתאונה קטלנית .

 

השאלה שמתעוררת היא :
מה קורה במצב שבו אם הנהג  ימשיך ישר – חברו ימות והוא יחיה,
אבל אם הוא יטה את  ההגה עצמו ימות . האם גם כאן על האדם להירג ולא להרוג .

כאן לכאורה יש מחלוקת ראשונים :
התוספות  סברו שמותר לאדם להרוג את חברו בצורה פסיבית
(למשל כאשר זורקים אותו על תינוק והוא יכול להסיט את נפילתו ואז יהרג) ,
ולכן ניתן יהיה לנהג להמשיך ישר למרות שהוא יגרום למותו של חברו.

 

לעומתם , טוען הגר"ח בשיטת הרמב"ם , שגם כאן , חלה הסברא של סומקא דדמך
קרי:  אסור לאדם להרוג את חבירו גם בצורה פסיבית,
ולכן במקרה שלפנינו חובתו תהיה  להסיט את מכוניתו גם אם זה יגרום למותו .

 

לשמיעת הסיכום בהקלטה כאן

הרב יוסף צבי רימון

השוואה לסוגיית קיתון מים

x

המשך הדיון נמצא בסוגיית 'חייך קודמים או סומקא דדמך'

כאן

ראשי פרקים

סברת הגמרא – דמו של מי אדום?

לקריאה

מחלוקת ראשונים : אבחנה בין רצח אקטיבי לפסיבי

לקריאה

סיכום ביניים

לקריאה

השוואה לסוגיית קיתון מים

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
הרב יוסף צבי רימון
14.06.2020 2:22
מסברת הגמרא  "דמך לא אדום יותר " עולה בבירור שאסור  לרצוח באופן אקטיבי כדי להציל את נפשך .
ממילא , במקרה שלפנינו, מוסכם על הכל שאסור לנהג לסטות ולהרוג אדם אחר כדי להציל את עצמו מתאונה קטלנית .

השאלה שמתעוררת היא :
מה קורה במצב שבו אם הנהג  ימשיך ישר – חברו ימות והוא יחיה,
אבל אם הוא יטה את  ההגה עצמו ימות . האם גם כאן על האדם להירג ולא להרוג .

כאן לכאורה יש מחלוקת ראשונים :
התוספות  סברו שמותר לאדם להרוג את חברו בצורה פסיבית
(למשל כאשר זורקים אותו על תינוק והוא יכול להסיט את נפילתו ואז יהרג) ,
ולכן ניתן יהיה לנהג להמשיך ישר למרות שהוא יגרום למותו של חברו.

לעומתם , טוען הגר"ח בשיטת הרמב"ם , שגם כאן , חלה הסברא של סומקא דדמך
קרי:  אסור לאדם להרוג את חבירו גם בצורה פסיבית,
ולכן במקרה שלפנינו חובתו תהיה  להסיט את מכוניתו גם אם זה יגרום למותו .

 

לשמיעת הסיכום בהקלטה כאן

מקורות אחרונים

חברי בית המדרש